חסידות על בראשית מט:כא

וַאֲנַחְנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַשֶּׁפַע דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְשֶׁפַע אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא הֶאָרַת פְּנֵי יַעֲקֹב, הֶאָרַת הַתְּפִלִּין. וּבִשְׁבִיל זֶה כְּתִיב בָּהּ, (בראשית מ״ט:כ״א): הַנּוֹתֵן אִמְרֵי שָׁפֶר; כִּי שֶׁפֶר זֶה בְּחִינַת פְּאֵר, בְּחִינַת תְּפִלִּין, הַיְנוּ, שֶׁהִיא נוֹתֶנֶת לָנוּ אוֹתִיּוֹת הֶאָרָה שֶׁקִּבְּלָה מִתְּפִלִּין.

נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר (בראשית מט, כא). הכלל הוא, כששופע על האדם אמונת הבורא מתחיל לשורר ולהודות לה' וידוע דרגלים נקרא אמונה כנזכר בספר האר"י ז"ל. זהו שאמר נפתלי אילה שלוחה, פירוש שיש לו רגלים חזקים שעל ידי זה הוא קל ללכת, דהיינו מרמז שיש לו אמונה חזקה בה' שנקרא רגלים כו', ועל ידי זה הנותן אמרי שפר, מחמת האמונה משורר ומהלל באמרי שפר כנ"ל. וזהו דרמז תרגום יונתן בן עוזיאל בפסוק זה דמשבט נפתלי הם משוררים יפים עיין שם, דלפי הנ"ל הרמז שעל ידי ששבטו יש להם אמונה חזקה בה' משוררים יפים תמיד לה':

בפסוק (בראשית לא ד) וישלח יעקב ויקרא לרחל וכו'. ושדר יעקב את נפתלי. מדקאמר יעקב "נפתלי "אילה "שלוחה (בראשית מט כא), היינו להורות שהיה מתוקן לשליחות, ובכל מקום שנזכר ביעקב סתם שליחות, מורה על נפתלי: