וַנֵּ֣פֶן וַנַּ֔עַל דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עוֹג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל־עַמּ֛וֹ לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃
ערבי נחל
זכור את אשר עשה לך עמלק. במדרש ר' תנחומא (פסיקתא רבתי יב, ח) משל למלך שנטע פרדס ובו אילנות טובים והושיב אצלו כלב רע אמר מי שיבא ויקצץ האילנות ינשכנו הכלב, לימים הלך בנו של מלך וקצץ האילנות ונשכו הכלב ואח"כ בכל עת שרצה המלך להזכיר לו חטאו שחטא לא הזכיר לו בפירוש החטא כדי שלא יהיה נבעת מלפני המלך אלא אמר לו זכור מה שעשה לך הכלב, כך כשהקב"ה רוצה להזכיר לישראל חטאם אמר זכור את אשר עשה לך עמלק ע"כ. וכן מצינו בפרשת דברים שלא הזכיר החטאים רק ברמז, אמנם לא מצינו זה רק בישראל מאהבתו אותנו אינו מזכיר החטא בפירוש, ולזה רימז דוד המלך ע"ה (תהילים לב, ב) אשרי אדם היינו ישראל שקרויין אדם אשרי להם, דאף כשחוטאין עדיין חביבותם גביה, דהא אנו רואין כי לא יחשוב ה' לו עון אינו מזכיר להם בעון בהדיא.
שם משמואל
אז יבדיל משה שלש ערים וגו' לנוס שמה וגו', ויש להבין מה ענין זה לכאן באמצע הקדמה שקודם פתיחת הביאור כמ"ש הרמב"ן, ואם בא להורות לישראל חביבות המצות שאמר מצוה שבאה לידי אקיימנה, הי' לו להזכיר בפרשת דברים בסיפור כיבוש ארץ סיחון ועוג והתחלקה לבני ראובן וגד: