וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־חֻקָּ֣יו וְאֶת־מִצְוֺתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיּ֔וֹם אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ עַל־הַ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃ (פ)
ערבי נחל
וזש"ה (ישעיה מ, יז) כל הגוים כאין נגדו ולכן מאפס ותוהו נחשבו לו, ר"ל כמו שמלכותו היה על האפס ותוהו כך נחשב עתה שמלכותו על הנמצאים ג"כ ואין שום הבדל ותוספות שלימות במלוכה יותר מבתחלה, כי בדבר שאין לו תכלית וגבול לא יצוייר בו תוספות, בשגם שכל הנמצאים כולם אלו יצויר ח"ו שיופסק כרגע השגחתו וכחו בהם הם ג"כ נעדרים, ואין מציאותם רק כחו השוכן בהם, וכמש"ה (דברים ד, מ) וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' כו' אין עוד, ירצה שאין עוד מציאות רק מציאותו ית"ש, ומאמתת מציאותו נמצאים כל המציאות, אם כן הרי מלכותו עתה ג"כ על ההעדר כבתחלה, שהרי המציאות אשר ישנו הוא רק כחו לבדו ית"ש והבן.
ערבי נחל
ולכן בפרשת ואתחנן כשאמר משה רבינו עליו השלום לישראל פסוק זה וידעת היום כו', סמך לו מאמר ושמרת את חוקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים כו', ירצה להודיע לישראל בל יחשבו כי מלכותו ית"ש על ישראל והשתעבדם אליו ישוה למלכות מלך בשר ודם שמלכותו ע"י העם, וכמו שהעם צריכים למלך כך המלך צריך אל העם, כי אין הדבר כך כי הוא אינו צריך לעם שימלוך אליהם, כי מאחר שאין עוד בלעדו שום מציאות, אם כן מלכותו על המציאות אינו רק כערך שהיה מלכותו קודם הבריאה על ההעדר וכאמור, ואם כן אין מלכותו עליכם עתה וגזירתו גזירות תורה וחוקים ומשפטים רק בנדבה וחסד, כי ע"י המצות ייטב לכם ותאריכו ימים, והיה כוונתו ית"ש בזה רק לטובתכם ושלימותכם, לא שהוא יקבל ח"ו שלימות מזה, ולכן צריכים אתם ליזהר בהם מאד, כיון שאינם רק טובתכם ואי אפשר שתתקיימו בלעדם.