וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃
ליקוטי מוהר"ן
כָּל הָעוֹשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה, מְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל וְאָהַבְתָּ,
ליקוטי מוהר"ן
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל־יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם וְאָהַבְתָּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא פו): וְאָהַבְתָּ – שֶׁיְּהֵא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְאַהֵב עַל יָדֶיךָ וְכוּ'.
ישמח משה
עוד ביאור על המדרש הנ"ל (במ"ר פי"ט ג') בקש שלמה לידע סודה של פרה אדומה אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, דקשה אי לא ידע, הוה ליה למימר ולא ידע כמ"ש לעיל. ועוד קשה הלא באמת מצינו לרז"ל (במ"ר פי"ט ח') שפירשו הטעם תבא אמו ותקנח צואת בנה, ועיין בכלי יקר פרשה זו ביאור דבריהם. ונ"ל בהקדים לפרש הפסוק (איוב יד ד) מי יתן טהור מטמא לא אחד. פירוש א', על פי שביארתי בדרושים להלן (באופן ג') שסודה של פרה לא יובן, רק למי שהוא והתורה אחד. והנה עיקר הקושיא של הפרה על שמטמא את טהורים, אם כן הוא מקור טומאה והאיך מטהרת את הטמאים, והנה מי שמבין הדבר לאשורו יקרא נותן, שהוא יכול ליתן הדבר לתלמידו, וכמו שנאמר (שמות כא א) אשר תשים לפניהם כמו שהוא לפי הפשט, (עיין ברש"י ריש פרשת משפטים [ד"ה אשר]). והיינו מי יתן טהור מטמא לא אחד, ר"ל אם לא אחד הוא עם התורה, וק"ל. באופן ב' נ"ל, על פי מ"ש בכלי יקר הטעם על שמטמא טהורים ומטהר טמאים, משום שכל דבר נפעל מהפכו, עיין שם דבריו כי נעמו. והנה על פי זה פירשתי (בפרשת ואתחנן, דברים ו ה) בכל לבבך בשני יצרך ביצר טוב וביצר הרע (ברכות נ"ד ע"א), כי נפעל מהפכו. ועל פי זה יובן אמרם (ברכות ל"ד:) במקום שבעלי תשובה עומדים, אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. ועל פי זה יובן ושבית שביו (פרשת תצא, דברים כא י). כי הוא מתגבר תמיד כשמרגיש הפכו, הכי נמי כשתרגיש בו, והבן. ועל פי זה מבואר הפסוק מי יתן טהור מטמא לא אחד, ר"ל מי שהוא אינו אחד עם אותו הדבר, נפעל מהפכו, ודוק. והנה דרשו רז"ל והמכשלה הזאת תחת ידך (ישעיה ג ו), אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן (גיטין מ"ג.). ונראה שהיינו גם כן מטעם הנ"ל, דמהפכו שהיא המכשלה והטעות, נפעל מאד כשמרגיש בו ומגביר שכלו ובא לידי שלמות השגה, וזה פשוט וברור. וזה אמרם ז"ל בקש שלמה לידע טעמה של פרה אדומה מפני מה מטמא טהורים ומטהר טמאים, אמר אמרתי אחכמה והוא רחוקה ממני, ר"ל כשהיא רחוקה ממני דהיינו כשבא למכשול, אז נתפעל מהפכו ובא לשלמות השגה, וזה בעצמו הטעם של פרה אדומה, והיא פירוש יקר בס"ד.