חסידות על דברים ו:ח

בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה (דברים א, ה). עיין ברש"י באר בשבעים לשון. ולמה ביאר כאן התורה בשבעים לשון, ובו יבואר הפסוק (תהלים פז, ו) ה' יספור בכתוב עמים זה יולד שם סלה, הכלל, כי לפעמים כתיב בתורה תיבת התרגום כגון יגר סהדותא (בראשית לא, מז) וכן הלשון של שאר אומות כגון טוטפת ט"ט בכתפי שתים פת באפריקי שתים (זבחים לז:) וכן הן בלשון יוני אחת, וכן שאר לשונות שכתוב בתורה מלשונות הגוים. וחד טעם הוא, כי הלשון של כל האומות הוא החיות מן האומה ולשון הקודש הוא של ישראל לבד. ובאמת ישראל שמעו התורה בסיני רק בלשון הקודש והקדוש ברוך הוא המביט מראשית אחרית שראה שישראל צריכין להיות בגלות לזה כתב בתורה לשון של שאר אומות שעל ידי זה יהיה להם אחיזה בחיות שלהם שהוא הלשון בהתורה הקדושה בכדי שישראל יוכל להיות להם תקומה בגלות. וזהו הרמז בפסוק ה' יספור בכתוב עמים, כלומר שהקדוש ברוך הוא כתב בתורה איזה כתב מן העמים מן שאר האומות. זה יולד שם סלה, בכדי שהצדיק יוכל לקיים שם, כי הצדיק נקרא זה כמאמר חכמינו ז"ל (ברכותו:) כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה. וזהו הרמז זה יולד שם סלה, בכדי שהצדיק יהיה לו קיום בגלות. וזהו בארץ מואב, כי בארץ ישראל לא היה רק לשון הקודש אבל בארץ מואב שהוא ארץ הגוים חוץ לארץ ישראל צריך לבאר התורה בכל הלשונות בכדי לקיים ישראל בגלות:

כן יאבדו כל אויבך ה' ואוהביו כצאת השמש בגבורתו (שופטים ה לא). כי כח שרו של עשו הידוע הוא שטן הוא יצר הרע וכו' (ב"ב ט"ז ע"א), העיקר הוא ונוקבא דיליה, ועיין בשם שמואל בפרשת בא. ובתוספת נופך על דבריו, כי בתורה נאמר (דברים ו ח) והיו לטוטפת, ובתרגום נאמר תפילין. והנה התרגום הוא פירוש להעברי, כי ת"פ בגימטריא נוקבא דס"מ כנודע, והנה ט"ט הוא חי, מרמז על צדיק חי עלמין, כמו שמפרשין שפת אמת תכון לעד (משלי יב יט), כי אמת במספר קטן טי"ת, וט' לא ישתנה, כי חי הוא גם כן מספר קטן טי"ת, וכן עד עולם, על כן הוא חי עלמין והבן. והצדיק חי עלמין דהוא מדת יסוד, מבטל לנוקבא דס"מ כחו של עשו, ותפילין היינו גם כן לין, שהוא גימטריא צדי"ק, מבטל ת"פ. והנה לין היא הפירוש של טט, כי התפילין הם מבטלין קליפת עשו שהוא שעיר, על כן מצות תפילין הם ממקום שמתחיל השער לצמוח, והבן. והנה ישראל מונין ללבנה ועשו מונה לחמה (סוכה כ"ט ע"א), והנה כחו מהחמה, וככלות כחו ירשו ישראל גם כח החמה ותאיר כאור יום חשכת לילה, והיה אור הלבנה וגו' ואור החמה יהיו שבעתים וגו' (ישעיה ל כו). והנה מלת כן, יתפרש לשון נכון הדבר, כמו כן דברת (שמות י כט), כן בנות צלפחד דוברות (במדבר כז ז), ועל פי זה יובן הפסוק הנ"ל בס"ד, וביאורו שהדבר נכון שיאבדו כל אויבך ה', ואז ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, והבן.