בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא־תָשִׂ֧ימוּ קָרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת׃
ישמח משה
והנמשל מובן, כי אנחנו עם בני ישראל בנים קראנו בנים אתם לה' אלקיכם (דברים יד א), בני בכורי ישראל (שמות ד כב). ולחטיבה אחת עשנו בעולם, שנאמר (שמואל ב' ז כג) מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ (ברכות ו' ע"א). ואהב אותנו, דכתיב (מלאכי א ב) אהבתי אתכם אמר ה'. והנה גברו העונות עד שחלינו במחלה גדולה מאד בחולי הנפש, כי העונות והחטאים הם סמי המות להנפש בטבע כנודע מספרי חכמינו הקדושים, וראתה חכמתו יתברך להשקותינו מי רוש מי המרים יין חמת תנינים חמת המציק הוה על הוה וצרה אל חברתה ניגשת, ולא מחמת שנאה ח"ו כי לא זז מחבבן ועדיין חביבותיה גבן, רק לרפאות אותנו מחלינו ולצרף אותנו כמו בתוך כור שנשאר נקיים מכל סיגים, ולהסיר מאתנו כל חולי וכל מכה וכל כתם וכל פגימה, ואף שאנחנו זועקים אבינו שבשמים לא הטה אוזן, כי יודע דרך רפואתינו בכך והוא מקור אהבה, אף כי קשה מאד בעיניו צרותינו ובכל צרתם לו צר כתיב (ישעיה סג ט), וכמבואר במדרש (זוטא איכה פ"א) על הפסוק (איכה ב ג) השיב אחור ימינו מפני אויב, שהיו האויבים מהדקים ידי ישראל לאחוריהם, ואמר הקב"ה אף אנכי עמם בצרה ואף אני אעשה כן, כד"א השיב אחור ימינו, עד כאן. והבן מזה כמה קשה לפניו גודל צרותינו, ואף על פי כן סובל הכל מגודל אהבתינו שנתרפא מנגעינו וממכאובינו. והנה העכו"ם שחקו עלינו לאמור כי עזב ה' אותנו ואוהב נהפך לאויב היה כאויב ח"ו, בראותם כל העכו"ם שלוים ושקטים, ואנחנו דויים סחופים ומדולדלים ומטולטלים, צרה אל חברתה ניגשת אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברו, ונחשבנו ח"ו כצאן לטבח, והיינו למשל ולשנינה, ואיך יתכן זה אם היה קיים רושם נקודה אחת מן האהבה הישנה אשר אהבנו אבינו שבשמים. ואף אם אנחנו נאמר להם כי אין זה מחמת שנאה, רק אדרבה מחמת גודל האהבה לאשר כי יודע דרך רפואתינו בכך, הלא לא יודו לנו, וכסיל שונה באולתו וימלאו פיהם שחוק עלינו. לכך (נקיים) [נתקיים] בנו עכשיו (איכה ג כח) ישב בדד וידום כי נטל עליו, ובאנו למדה שומעים חרפתן ואין משיבין ועונים, ואנחנו מיחלים ומחכים ומצפים שיבא העת שיודו לנו, דכאשר יושלם הרפואה וירפאנו ויגאלנו ויתראה ויתגלה מלכותו עלינו לעיני כל חי, אז יוכיח סופינו על תחלתינו כי כל המרירות לא היה משנאה, רק לרפואה לגודל חליינו ומכאובינו מחמת חטאינו, ואז יודו כל האומות כי היה לרפואה בראותם כי נרפא לנו מעונותינו, עד כאן הנמשל. ונקדים דרש"י פירש בשיר השירים על הפסוק (שיר השירים א ט) לסוסתי ברכבי פרעה דמיתך רעיתי, שם דמיתיך רעיתי, שם הראתי לכל שרעיתי את.
שפת אמת
בזוה"ק בפסוק ואיש כי ימכור את בתו לאמה דורש על הנשמה ע"ש. כי יש בחי' בן ועבד בעבודת השי"ת כדאיתא בזוה"ק בהר. ובנ"י נקראו בנים לה' אלקיכם. ובוודאי זה השם על הנשמה. אך הקב"ה הלביש הגוף על הנשמה. ובעבודת האדם בבחי' עבד מתקן הגוף והוא עבודת ימי המעשה. וש"ק הוא בחי' בן לכן יש בו שביתה ממלאכה דהוא יומא דנשמתין. לכן יורד בו נשמה יתירה. והאמת כי כ"ז נעשה ע"י חטא הראשון כי קודם החטא הי' מזוכך הגוף כמו עתה הנשמות. ובעונותינו נמכרנו כו'. וז"ש אם רעה בעיני אדוני' אשר לא יעדה. כי לולא התערובות רע בטוב שנעשה ע"י החטא הי' רק בחי' בנים כנ"ל. עכ"ז והפדה שיכולין לצאת מבחי' עבד לבן כמ"ש וכי ימכור כו'. אעפ"כ לא תצא כצאת העבדים שיכולין להרויח בעוה"ז לחזור לבחי' בן ביציאתו מן העולם בטהרה ובתשובה. וזה ג"כ מ"ש במד' בת יחידה הי' לי כו' כי התורה נתלבשה בזה העולם במצות גשמיות וצריכין להעלותה למדרגה עליונה ודו"ק:
קדושת לוי
* ואולם חי אני כו' כי כל האנשים כו' (במדב יד, כא-כב). הנה הלשון כי, אינו מדוקדק בכאן, כי מאי נתינות טעם הוא על מה שאמר וימלא כבוד ה' את כל הארץ, דמשמע עבור האנשים שימותו במדבר וימלא כו'. ונבוא להקדים ענין הידוע בדבר הבחירה אשר נתן ה' לאדם שיהיה לו כח ועוז לבחור בטוב ולמאוס ברע ולהתגבר על היצר הרע שאם לא היה לאדם יצר הרע אשר אורב על נפשו תמיד ומסית אותו אחר תאות נפשו לעשות הרע בעיני ה' לא היה שום חידוש במה שהאדם עובד ה' ולא היה התענוג גדול כל כך אצל הבורא יתברך שמו. וכמו על דרך משל, בעבד שעובד את אדוניו שאין שום חידוש בעבודה זו, כי אין לו שום רשות ובחירה שלא לעבוד אותו לכן אין האדון מקבל תענוג כל כך מעבודתו, כי בהכרח הוא עובד אותו. מה שאין כן בבן הנאהב אשר לו ניתן הבחירה אם לעבוד את אביו או וכו' וגם יש לו מסית ומדיח אותו לעבור על רצון אביו ואף על פי כן הבן החכם אינו פונה לבו כלל לדברי המסית ומדיח הנ"ל, אלא אדרבה כל מגמת חפצו ורצונו לעשות רצון אביו ומקבל עליו עול מלכותו ועושה עבודתו בשלימות מרוב שמחה אזי אביו המלך מקבל תענוג גדול מזה במה שבנו החכים מאד להיות בוחר בטוב לעבוד עבודתו ולמאוס ברע. כמו כן אנחנו עמו בני ישראל הנקראים בנים למקום אשר לנו ניתנה הבחירה ויש לנו יצר הרע מסית ומדיח מדרכי ה' ואף על פי כן אנחנו מקבלים עול מלכותו בתורה ומצוות לעבוד עבודת ה' מזה נתרבה ונתגדל כבוד ה':