כִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לוֹ֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א ל֑וֹ כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנ֔וֹ ל֖וֹ מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה׃ (ס)
ליקוטי מוהר"ן
וְיוֹסֵף שֶׁשָּׁמַר אֶת הַבְּרִית, נָטַל אֶת הַבְּכוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה*, בְּחִינוֹת פִּי שְׁנַיִם, כִּי הַתְּפִלָּה הוּא פִּי שְׁנַיִם. שְׁנַיִם, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וּשְׁאֵלַת צְרָכָיו. וְהוּא בְּחִינוֹת (שם קמט): וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם, בְּחִינוֹת שְׁתֵּי פִּיּוֹת, בְּחִינוֹת פִּי שְׁנַיִם. וְנִטַּל מֵרְאוּבֵן עַל־יְדֵי שֶׁחִלֵּל יְצוּעֵי אָבִיו, כִּי הִיא תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית:
קדושת לוי
פחז כמים אל תותר (בראשית מט, ד). הא שעבר יעקב על לא יוכל לבכר, עיין ברמב"ן שכתב שהוא מדה במדה. ולי נראה, שראה גוי וקהל גוים עוד שני שבטים לכן ראה ברוח הקודש שקאי על כרחך על מנשה ואפרים שלא הוליד יעקב אחר כך כמו שכתב רש"י, אבל אם לא היה חלל יצועי אז היה מוליד אחר כך היה קאי על יעקב בעצמו:
ישמח משה
ונקדים עוד, דלכאורה י"ל על קושית הבנין אריאל בפשיטות, דהא הרמב"ן כתב וז"ל: ואין לומר דהוא גופא מספקא ליה אם בכור נוטל בראוי כבמוחזק, דאם כן איך פשיט ליה כן בנות צלפחד דוברות, עיין שם. ולכאורה קשה איך רצה לומר דמסופק היה אם בכור נוטל בראוי, הלא כתיב (דברים כא יז) בכל אשר ימצא לו, למעט ראוי, ועל כרחך צריך לומר דהוי אמינא דאלו ספק הזה היה קודם שנאמר לו בכל אשר ימצא לו כנ"ל, ואם כן לפי זה י"ל גם כן דהיה מסופק מקמא שנאמר ואשיריהם תשרפון באש, רק צריך לומר דעיקר הקושיא הוא מה התחיל הש"ס להקשות והא ראוי הוא, הא באמת מוכרח מואשיריהם וגו' דמוחזקת היא, וגם על שמואל דמחליט דהוי ראוי, רק דהחלק בכורה הוי במטלטלים קשה כנ"ל, וכן על המקשן שהקשה על רבה מתיבי', קשה דהלא ודאי מוכח מקרא דארץ ישראל מוחזקת הוא. ועכשיו נחזור ליישב כל הקושיות ולפרש הסוגיא, דהנה ודאי קיים ליה להש"ס דארץ ישראל מוחזקת היא, ואין שום חילוק בדבר כדמוכח מקרא דואשיריהם תשרפון באש, רק דעיקר הקושיא מכח דכתיב נתן תתן כפל, והיה סבור כדבר אחר של הילקוט נתן בעבר הירדן תתן בארץ כנען, ועל זה קאי והעברת את נחלת אביהן, זו חלק בכורה, משמע דבשניהן היה חלק בכורה, אם כן על עבר הירדן קשה הלא ראוי הוא, דבזה לא שייך מוחזקת מאבותינו, דהלא לא ניתן לאברהם, ולא קשה מקרא דואשיריהם וגו', דהתם על ארץ כנען קאי, אבל בארץ סיחון ועוג באמת אולי היה מועיל ביטול, ואין לומר דאף אם עבר הירדן הוי ראוי, מכל מקום הלא נטלו שם כנגד מה שהיה ראוי ליטול בארץ כנען, ואם כן הוי רק חליפין כמ"ש לעיל, ואם כן מוחזקת היא. זה אינו, דהא על כל פנים במה שנתרחב הנחלה על פי כיבוש סיחון ועוג, הוי ראוי ודוק, דבשלמא בהא שכתב הגאון מהר"י מכח לא נתקיים התנאי, אתי שפיר מ"ש מכח חליפין, דהא גם אם לא נתקיים התנאי, היו נוטלין בארץ כל המגיע להם על חלקם כפי התרחבות נחלת ישראל, גם על ידי כיבוש סיחון ועוג, ודוק. אבל במה שכתבתי דעבר הירדן הוי ראוי מכח שלא ניתן לאברהם, קשה שפיר כנ"ל, ואקצר, דזו אינה קושיא כל כך, די"ל דבאמת בהאי פורתא שמגיע לחפר מכח התרחבות הנחלה, לא נטלו חלק בכורה. אך נ"ל דעיקר הקושיא הוא, דהא ראוי להבין מהיכי תיתי יטלו מכאן ומכאן, והלא כל נחלת בתי אבות היו רצופין זה אצל זה, ולא שיטול אחד כאן וכאן. אך צריך לומר דבאמת מבואר שהפסוק (ביהושע י״ז:ו׳ וא"ו) כי בנות מנשה וגו' וארץ הגלעד וגו', עיין שם. מבואר דהן לא היו מאלו אשר לקחו מעבר לירדן עיין שם, ועל כרחך צריך לומר דאף דלא לקחו חצי השני של מנשה בעבר לירדן, היינו החילוף בעד נחלתם בארץ כנען לא לקחו כמו שלקחו חצי האחר, אבל מה שמגיע להם מכיבוש של עבר הירדן, לקחו מעבר לירדן, והבן כי זה נכון מאד בס"ד, דבלא זה אינו מובן כלל הא דנטלו מכאן ומכאן, רק על כרחך צריך לומר דבארץ כנען לקחו מה שמגיע להם מכיבוש ארץ ישראל, ובעבר הירדן מה שמגיע להם מעבר הירדן, ואם כן לפי זה הוי כל מה שמעבר הירדן ראוי, והבן. ועל זה משני שמואל ביתדות ואהלים, ר"ל דהכפל של נתן תתן הוא על מטלטלין כפירוש הראשון של הילקוט, והיינו נתן בקרקע תתן במטלטלין, ואם כן לא לקחו קרקע רק בארץ כנען ולא בארץ סיחון ועוג, ואם כן שפיר נטלו חלק בכורה משני החלקים דהיינו מטלטלים ומקרקע, דהא ארץ ישראל מוחזקת היא. ועל זה הקשה ויפלו חבלי מנשה עשרה (יהושע יז ה), ור"ל דמבואר מהפסוק הנ"ל דד' היינו של בנות צלפחד, חלק אביהן, וחלקו בנכסי חפר, וחלק בכורה, וחלק אחי אביהם. וכבר כתב רש"י ביהושע (סימן י"ז פסוק ה') שם (ד"ה ויפול) ולא הוזקק הכתוב להשמיענו מנין חלקי הבנות, אלא ללמד שנטלו חלק בכורה, עיין שם. ועל פי זה יובן קושית רבה, דאם נימא כשמואל דלא נטלו רק במטלטלים ובארץ כנען, אם כן גם בחלק בכורה אין רבותא, דהא כבר ידעינן דאם כן מוחזק הוא מואשיריהם תשרפון באש כנ"ל. ונקדים עוד דבאמת גם סיחון ועוג לאחר שכבשו נקרא ארץ ישראל, דהא לכל מילי הוי כארץ ישראל לכל מצות התלויות בארץ, רק ארץ כנען לא הוי, אבל ארץ ישראל הוי.