חסידות על דברים כב:ו

כי יקרא קן צפור כו' (דברים כב, ו). כבר נודע שיש ב' התעוררות התעוררת דלעילא והתעוררות דלתתא ואין האדם רשאי לסמוך עצמו על התעוררות דלעילא, רק ליהנות מיגיע כפו להתעורר מעצמו ואז נחה עליו רוח ה' התעוררות דלעילא, כי הקדוש ברוך הוא יהיב חכמה לחכימין, כאשר מתעורר עצמו והוא בבחינת חכם כבר אז השם יתברך יהיב חכמה ושולח לו התעוררת העליון. אמנם כשהתינוק קטן האם צריכה להטות עצמה להתינוק שיניק כן השם יתברך כשאין לאדם שכל כלל שיוכל להתעורר מעצמו שולחין לו התעוררת דלעילא. ודע שכתב הט"ז בשלחן ערוך סימן א', שיהא הוא מעורר השחר ולא השחר מעורר אותו, רוצה לומר שיהא הוא מעורר על ידי עצמו השחר, היינו התעוררת עליון ולא השחר מעורר אותו עיין שם, וזה שכתוב כי יקרא קן צפור, צפור, מלשון צפרא, דהיינו בהירות, רוצה לומר כשיקרה לך בהירות והתעוררות עליון יאיר עליך בדרך פירוש בדרכי ה' בהליכות עולם הבא, דהיינו במעשים טובים או בעץ עץ החיים זו התורה. והאם רובצת על האפרוחים, פירוש מחמת שאתה עדיין אפרוח קטן בדעת להתעורר עצמך לכן צריך האם אימא עילאה לרבץ עליך בתחילה. הגם שהמדה ליהב חכמה לחכימין, אמנם אתה אין לך שכל שתהא תוכל להתעורר עצמך מלתתא ואף על פי כן לא תקח האם על הבנים, לא תסמוך על התעוררות דלעילא מה שאימא עילאה רובץ על כו', דהיינו עליך. למען ייטב לך, פירוש על ידי התעוררות שלך יש להבורא יותר תענוג כמאמר חכמינו ז"ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים, התענוג שמביאים בבורא הוא נקרא פרנסה ונמצא על ידי התעוררת שלך יש להשם יתברך יותר תענוג ולפי רבות התענוג ירבה השכר שלך ויהיה טוב לך. וזהו והארכת ימים, פירוש עוד טובה יגיע לך על ידי שתתעורר עצמך במעלת הקדושה מצד מעשיך הטובים אז יהיה מקום להתעוררות עליון להיות זמן רב אצלך, מה שאין כן כשבא התעוררות עליון מקודם שאתה בחוסר כל אין מקום להתעוררות לשרות בו זמן רב. וזהו והארכת ימים מלשון הבהירות דהיינו הבהירות שנתן לך מלעילא תגרום שתאריך אותו שיהיה אצלך זמן רב. שלח תשלח את האם, פירוש שלח מלשון הפשטה, והיינו להפשיט אותך מגשמיות כשאתה רוצה. האם הוא התעוררת עליון למען יהיה מנוח לכף רגלה על מה לשרות:

ועל פי זה יתבאר המדרש (במדבר רבה פרשה י"ט (במ"ר פי"ט כ"ז) לסדר חקת) סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו (תהלים לד טו), לא פקדה התורה לרדוף אחר המצות, אלא כי יקרא קן צפור (דברים כב ו), כי תפגע (שמות כג ד), כי תראה (שמות כג ה), כי תבא (דברים כג כה), אלא אם בא לידך תעשיהו, ואם לא בא לידך אין אתה צריך לרדוף אחריו. אבל בשלום בקש שלום במקומך, ורדפהו במקום אחר, עד כאן. מבואר על פי מ"ש כי סור מרע ועשה טוב, נאמר בלא בקשה ורדיפה, והיינו טעמא לפי שאין לך דבר ותנועה שאין בו עבדות הבורא, כאמור (משלי ג ו) בכל דרכיך דעהו, אם כן למה ירדוף שתבא לידו, מה לי זו מה לי אחרת, על דרך משל אם יש לו פנאי לרדוף, יעסוק בתורה ותלמוד תורה כנגד כולם (פאה פ"א מ"א), רק אם בא לידו חביבה מצוה בשעתה (פסחים ס"ח ע"ב) והבן, וגם מצוה זו שירדוף אחריה מתקיימת על ידי אחר, וישראל ערבין זה בזה, זה עושה מצוה זו וזה עושה מצוה זו. אבל בשלום צריך לבקש כי אם אין שלום אין כלום (תו"כ כ"ו ז') ולא יועיל כלום, כי הוא פירוד בין הדבקים, לכך ורדפיהו גם ממקום אחר, על דרך משל מי שקודח תחתי' ספינה הלא יאבד הספינה, הכי נמי הרי ניקב הכלי ונשפך ח"ו לאשפה. ולכך נקרא שלום, ששלום לשון שלימות והכלי דהיא אורייתא וישראל שלם על ידי זה, והיא היא משמו של הקב"ה, כי אורייתא וקב"ה וישראל כולא חד כנ"ל (זוהר ח"ג ע"ג ע"א). והשי"ת יטה לבנו לעבדו באמת ובלב שלם, והעושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ונזכה לביאת משיח אשר שלום ואמת יהיה בימיו, אמן כן יהי רצון.

והנה מה שהקדוש ברוך הוא צוה אותנו (דברים כב, ו) לא תקח אם על הבנים, אינו הוא מצד הרחמנות שלו שאם היה מצד הרחמנות לא היה צריך לצוות אותנו והיה בעצמו יכול להציל את האם, כי הרבה ריוח והצלה לפניו, רק היה כוונתו בכדי שנעורר מדת הרחמנות במה שאנו מרחמין על קן ציפור כנ"ל. ואם כן זה פירוש הפייט מחשבותיך לרחמינו מפעולתיך לרוממנו, פירוש אתה צוית כדי שנעורר הרחמנות ותרחם עלינו. ולפי זה כשהצדיק מברך את ישראל בודאי מברך אותם בלב שלם מצד הרחמנות ואהבה שיש לו עליהם ואם כן מברכין אותו מן השמים גם כן כנ"ל כל המרחם על הבריות כו'. אבל בלעם היה יודע בעצמו שאינו מברך בלב שלם, רק הקדוש ברוך הוא היה משים חכה בפיו כפירש"י, ואם כן היה יודע שלא יהיו חוזרין עליו הברכות. וזהו שאמר הנה ברך לקחתי, פירוש אני לקחתי את הברכות מאת הקדוש ברוך הוא לברך את ישראל. וברך ולא אשיבנה, פירוש ולא אשיבנה הברכות עלי: