חסידות על דברים כו:יז

כִּי כָּל פְּגָם וּפְגָם שֶׁפָּגַם בְּנִשְׁמָתוֹ, פָּגַם אֶצְלָהּ גַּם כֵּן כִּבְיָכוֹל, וְזֶה בְּחִינַת (דברים כו): אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ וַה' הֶאֱמִירְךָ וְכוּ'. וְהִיא מְנַחֶמֶת אוֹתוֹ שֶׁתְּבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לְתַקֵּן כָּל הַפְּגָמִים:

את ה' האמרת היום וכו' (דברים כו, ז). הכלל הוא, כי השפע מהבורא ברוך הוא נקרא דבור כנאמר (תהלים לג, ו) בדבר ה' שמים נעשו, וכשישראל הם במדריגה עליונה אז כביכול ישראל גורמים הדיבור בהקדוש ברוך הוא להשפיע עליהם טובות, כי אם חס ושלום אינו כן נאמר (שמות טו, יא) מי כמוך באלים, ודרשינן (גיטין נו:) באלמים כו'. וזהו הרמז את ה' האמרת היום, אתה גורם היום בדיבור בהקדוש ברוך הוא להשפיע שפע טובה על ישראל וזהו כשישראל הם במדריגה עליונה בבחינת היום שבכל יום ויום יהיה בעיניהם כחדשים:

את ה' האמרת וגו' וה' האמירך וגו'. פירש"י שהוא לשון תפארת ע"ש, כתיב (ישעיהו מ״ט:ג׳) ישראל אשר בך אתפאר, וכתיב (איכה ב') תפארת ישראל, ואמר אלוקיי רב ב"ש, שהקדוש ברוך הוא אינו יכול להתפאר, כי מי יוכל להבין עצמותו, לכן מתפאר עצמו בבניו, כמו שמתפאר עצמו האב בבניו, כן היה האהבה להאציל בני ישראל, כדי לקבל מהם התפארת, נמצא התענוג נתגלה בזה ההתפארות:
(כתבי קודש דכ"ד ע"ג).