חסידות על דברים כז:ח

וְזֶהוּ (דברים כ״ז:ח׳): בַּאֵר הֵיטֵב – בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁפֵּרוּשִׁים וּדְרוּשֵׁי הַתּוֹרָה, שֶׁמִּשָּׁם תּוֹצְאוֹת הַקּוֹל, עַל יָדָם הֵיטִיב לָנוּ בְּכָל הַלְּשׁוֹנוֹת וּבְכָל הָעַכּוּ"ם, בִּבְחִינַת בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם, רָאשֵׁי־תֵבוֹת בַּאֵר, וּבַאֵר הוּא לְשׁוֹן פֵּרוּשׁ וּדְרוּשׁ:

ובתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב (דברים כז, ח). ועיין ברש"י ז"ל באר היטב בע' לשון. וצריך להבין מה צוה בכאן לכתוב את התורה בע' לשון. ויבואר על פי פירוש רש"י ז"ל בראשית (בראשית א, א) כו', כדי שלא יאמרו כו', הם אומרים להם כל הארץ כו', וברצונו ניטלה מהם ונתנה לנו. הפשט הפשוט כיון שישראל קבלו התורה ולכך נתן לנו את הארץ, וזה שאמר הקדוש ברוך הוא להקים אבנים ולכתוב עליהם התורה בשבעים לשון בבואם לארץ כדי להראות לכל האומות לכך יקחו ישראל את הארץ, כי על שלא קבלו התורה כל האומות כי אם ישראל לבדם הם קבלו התורה לכך יקחו ישראל את ארץ ישראל:

והנה יש מקום עוד לבאר תיבת הואי"ל (דברים א ה). וגם הלאמ"ר. דהנה אמרו רז"ל (סוטה ל"ב ע"א) בא"ר בע' לשון (וכמו שפירש רש"י). ופירשו בו דדייקו מתיבת היט"ב, האמור בפרשת תבא (דברים כז ח) באר היט"ב, כשיוחשב במספר הקדמי בגימטריא ע', ולפי פשוטו לא ידענו. והנראה דהוקשה להם תיבת בא"ר, משמע שהתורה היתה ערוכה לפניהם, רק הוצרכה לביאו"ר. גם התורה הזא"ת, כמורה באצבע שהיתה ערוכה בכל. גם מהו הלאמ"ר. על כן פירש דהכוונה שביאר התורה מלשון הקודש ללשון אחר, והנה מדלא פירש לאיזה לשון, על כרחך על כל הלשונות דהי מינייהו מפקת. ובזה יוצדק הלאמ"ר, היינו שכל אדם יהיה יכול לאומרה, כי בכל הלשונות של כל עם ועם ביארה, זה מה שנ"ל לכוונת פשוטן של דברים: