חסידות על דברים כח:יב

בדרך אחר יש לפרש, דהנה המפרשים הקשו דברי הש"ס אהדדי, דאיתא בתענית (תענית ב.) אמר ר' יוחנן שלשה מפתחות לא נמסרו לשליח של גשמים ושל חיה ושל תחיית המתים במערבא אמרו אף מפתח של פרנסה דכתיב (תהילים קמה, טז) פותח את ידך, ופריך ור' יוחנן מאי טעמא לא חשיב לה ומשני גשמים היינו פרנסה, הרי סבירא ליה לר' יוחנן דגשמים ופרנסה כחד מילתא הויין, ובדוכתא אחרינא (תענית ט.) אמר ר' יוחנן מטר בשביל יחיד דכתיב (דברים כח, יב) יפתח ה' לך את אוצרו, פרנסה בשביל רבים דכתיב (שמות טז, ד) הנני ממטיר לכם לחם, הרי דיש חילוק בין מטר לפרנסה דפרנסה חמיר ובעי זכותא דרבים.

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען (בראשית לז א). יש לפרש על פי מ"ש בשפע טל שער ג' סוד אבי"ע פרק ט' י', והמבואר שם כי השתלשלות החסד בכח חזק על ידי הגבורה, ואז מעשה ידיו להתפאר. והנה כתיב (דברים כח יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך, כי הנה השמים משפיעין להארץ, ככה מדה למדה שלמטה ממנו. והיינו וישב יעקב בארץ מגורי אביו, דהיינו הארץ של פחד יצחק, דהיינו מה שמקבל ממנה חסדים האמיתים בחזקה גמורה, והיינו תפארת כי הוא מדתו של יעקב, בארץ כנען היא מדת מלכות יסוד הרביעי, כמבואר במגיד מישרים פרשה זו, והבן.

כִּי כָּל מִינֵי עֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ כָּל מִינֵי דָּגָן וְכָל הָאִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים וְכָל מִינֵי מַתָּכוֹת, הֵם רַק עַל־יְדֵי גְּשָׁמִים, וְכֵן כָּל הָאוֹצָרוֹת הֵם עַל־יְדֵי גְּשָׁמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים כ״ח:י״ב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ וְכוּ'. וְהַגְּשָׁמִים הֵם מִבְּחִינַת הַנְּשִׁימָה, שֶׁמַּכְנִיסִין וּמְקַבְּלִין אֲוִיר מִן הַחוּץ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב ל״ז:י׳): מִנִּשְׁמַת אֵל יִתֶּן קָרַח וְרֹחַב מַיִם בְּמוּצָק. וְזֶה בְּחִינַת (משלי י״ח:י״א): הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ; הַיְנוּ שֶׁהָעֲשִׁירוּת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת הַנְּשִׁימָה, שֶׁהוּא אֲוִיר הַקַּר שֶׁמְּקַבְּלִין בְּכָל רֶגַע מִן הַחוּץ כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: קִרְיַת עֻזּוֹ, בְּחִינַת: גֶּשֶׁם מִטְרוֹת עֻזּוֹ (איוב ל״ז:ו׳).