רַ֞ק עֵ֣ץ אֲשֶׁר־תֵּדַ֗ע כִּֽי־לֹא־עֵ֤ץ מַאֲכָל֙ ה֔וּא אֹת֥וֹ תַשְׁחִ֖ית וְכָרָ֑תָּ וּבָנִ֣יתָ מָצ֗וֹר עַל־הָעִיר֙ אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּ׃ (פ)
אגרא דכלה
כי תקרב אל עיר (קטנה הוא הגוף) להלחם עליה (דברים כ י), (להטות כל האיברים לרצונך אל השכל האלקי), וקראת אליה לשלום (תקרא אליה מדת השלום, היינו שיהיה לו שלום עם ישראל וידין את כל אחד לכף זכות, ולא יביט און ביעקב, מה שאין כן כאשר יראה שהוא מתעסק במדה גרועה להתבונן בשפלות של כל אחד, אזי ידע בודאי שנפשו לא מטוהרה, עיין בספר תולדות יעקב יוסף בשם הבעש"ט זצלה"ה פירוש הפסוק (תהלים לו ה) יתיצב על דרך לא טוב, (כשהאדם מתיצב על דרך לא טוב היינו לדבר לשון הרע על אנשים, אפילו ידמה בדעתו לשם שמים, אזי תדע שבודאי אותו האיש) רע לא ימאס, (כי כל הפוסל וכו' (קידושין ע' ע"א), עיין שם). וז"ש (דברים כ יא) והיה אם שלום תענ"ך, (אם תפשפש ותראה שמדת השלום עונה לך שאתה שלם בדבר, אזי) ופתחה לך (יהיה לך זה פתח לתשובה), ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה, (שמטרידך היצר במדה גרועה היפך השלום, אזי) וצרת עליה (תצטער עצמך על הדבר), ובנית מצור וכו' (דברים כ כ) להלחם בכח על הדבר, עד אשר ישוב לך הענין לטבע, והבן: