חסידות על דברים לא:יז

וְזֶה פֵּרוּשׁ (דברים לא): וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי וְהָיָה לֶאֱכֹל, פֵּרוּשׁ עַל־יְדֵי תַּאֲוַת אֲכִילָה הוּא מַסְתִּיר פָּנִים. וְהֶאָרַת פָּנִים, הוּא תִּקּוּן וֶ"אֱמֶת", בְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מיכה ז): תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב. וְהוּא בְּחִינַת תְּפִלִּין, כִּי יַעֲקֹב הוּא תִּפְאֶרֶת, כְּלָלִיּוּת הַגְּוָנִין, בְּחִינַת תְּפִלִּין הַנִּקְרָאִים פְּאֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כד): פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ.

ועתה נבא לבאר פסוקי וילך שהתחלנו, ונודע כי ההפרש בין רעה ובין צרה, כי רעה שייך אפילו כל דהוא, משא"כ לשון צרה אינו נאמר אלא על רעה גדולה, וזה ירצה באומרו וקם העם הזה כו' וחרה אפי כו' ומצאוהו רעות רבות, ירצה, שהרעות יהיו רבות כמספר העבירות וגם וצרות, ירצה, כי אותן רעות הרבות יהיו ג"כ צרות שיהיו העונשים גדולים בכמות ובאיכות. ואמר ביום ההוא כו', ירצה, שיהיה קשה להם קושיא גדולה על היות העונשים רבות למספר העבירות, וקשה דהיינו צרות לערך העבירה היות מכה המלך ביד המלך, ויהיה קשה להם הלא על כי אין אלהי בקרבי כו', ר"ל הרי מחמת שאין חלק אלוה ממעל 'בקרבי' דייקא, היינו שכבר נסתלקה הנשמה מחמת זה מצאוני הרעות האלה, וא"כ רעות ניחא שיהיה מספר העונש כמספר העבירות, אבל על צרות קשה הרי די בעונש מעט כיון שכבר נסתלק חלק אלוה ממעל.

והסתרתי פני מהם והיה לאכול וגו'. שמעתי בשם ריבש"ט זצ"ל, משל למלך שציוה להכות ולייסר את בנו על שסרח וכל זמן שהמלך השגיח והביט בבנו, היה העבד מתיירא להכות ולייסר את בנו של מלך לפני המלך, גם שציוה המלך, מה עשה המלך, הסתיר פניו מלהשגיח ולהביט בבנו, ואז היה העבד מייסר ומכה את בנו, עד שעשה תשובה וצעק אל אביו. כן הנמשל, כל זמן שהשם יתברך משגיח בבני ישראל, אין בעלי הדין יכולין לשלוט בישראל, כיון שאנחנו נקראים בניו של השם יתברך, לכך נאמר והסתרתי פני מהם והיה לאכול וגו':
(רב ייבי תהלים י"ז).