וַיֹּאמַ֗ר יְהוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מוֹ הוֹפִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִֽימִינ֕וֹ אשדת [אֵ֥שׁ] [דָּ֖ת] לָֽמוֹ׃
קדושת לוי
ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן כו' מימינו אש דת למו (דברים לג, ב). דהנה לכאורה יקשה על מה דאיתא במדרש דהקדוש ברוך הוא חזר עם התורה על כל אומה ולשון ולא רצו לקבל והשיבו לך מעמנו. וקשה הא ברשות השם יתברך היה שהגוים יקבלו את התורה. אך דבאמת השם יתברך עשה זה כדי לחבב את ישראל שעל ידי שיחזור על כל האומות ולא ירצו לקבל וזרע ישראל יקבלו אותה ועל ידי זה יתוסף אהבתו עליהם ועל ידי החזרה בא אהבה לישראל ועל ידי קבלת התורה מזו האהבה נתוסף שנאה על אומות העולם. וכן אמרו חכמינו ז"ל (שבת פט:) דלכך נקרא סיני שירדה שנאה לאומות העולם אך זה השנאה לא היה אלא אחר קבלת התורה אבל קודם הקבלה לא היה עדיין שנאה לאומות העולם. וידוע דאהבה נקרא ימין וזהו פירוש הכתוב ה' מסיני בא, רוצה לומר שהחזיר על כל אומה ולשון ולא קיבלו את התורה ועל ידי זה זרחה האהבה על ישראל. וזה שנאמר וזרח משעיר למו, רוצה לומר משעיר בא הזריחה על ישראל הופיע והבהיק אורו על ידי הר פארן. וזה שנאמר מימינו, רוצה לומר מחמת זה ניתוסף האהבה על ישראל שקיבלו את התורה אש דת למו בא על אומות העולם. אש, רוצה לומר השנאה והגבורות:
ישמח משה
במדרש (ילקו"ש רמז תרפ"ד) בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל, נתקנאו בהם העכו"ם, אמרו מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל, סתם הקב"ה פיהם ואמר להם הביאו לי ספר היוחסין שלכם, שנאמר (תהלים צו ז) הבו לד' משפחות עמים כדרך שבני מביאין, שנאמר (במדבר א יח) ויתילדו על משפחותם לבית אבותם. ותמהו על אמרם (א), מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל, הלא הם לא רצו לקבל, כמו שנאמר (דברים לג ב) וזרח משעיר למו וגו' (עיין ע"ז ב' ע"ב). (ב) מה ענין ספר יוחסין לזה, וכי מה ענין יחוס לזה, הלא כבר נאמר (דברים כט י) מחוטב עציך עד שואב מימך, ועיין בספר שמע שלמה (פרשה זו), ובספר תוצאות חיים (פרשה זו), שכוונו לדבר אחד, דהיינו דברי הגמרא בע"א (דף ב' ע"ב) דיאמרו אומות העולם כלום כפית עלינו ההר כגיגית וכו', וישיב להם הקב"ה הראשונות ישמיענו, שבע מצות שקבלתם היכן הם. והיינו בשעשה שנתן הקב"ה תורה לישראל, שמעו האומות שהיה בכפיה, אמרו מה ראה להתקרב להם יותר מן הכל להכריחם על כך, מה שלא עשה כן לכל עם ולשון. והתשובה הביאו ספר יוחסין שלכם, היינו שאתם ממזרים פסולים ואין לכם יוחסין, לפי שאתם מגלי עריות, ואם כן שבע מצות שקבלתם לא קיימתם, והיינו הראשונות ישמיענו, עד כאן דבריהם. ומיהו על זה קשה דאמאי נקט דוקא גילוי עריות, הוה ליה למנקט עבודה זרה והשאר, ועיין עליהם שנדחקו בזה. ועוד קשה דלמה לו לומר הביאו ספר היוחסין, היה לו לומר מגלי עריות אתם.
ליקוטי מוהר"ן
וְכָל עַכּוּ"ם יֵשׁ לָהֶם כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת, רַק כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה כָּרוּךְ אֶל מִדָּה אַחַת יוֹתֵר מִכָּל הַמִּדּוֹת. וְזֶה (דברים ל״ג:ב׳): הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְכוּ', שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתֵּן הַתּוֹרָה לְכָל הַבְּרוּאִים, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד לֹא רָצָה לְקַבְּלָהּ, מֵחֲמַת שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהֵם כְּרוּכִים אַחֲרֶיהָ אָסְרָה תּוֹרָה (ספרי פ' וזאת הברכה, עי' זוהר בלק קצג).