חסידות על דברים לג:ה

והנה רש"י (ד"ה אל) פירש אלה הדברים וכו' אל כל ישראל שהיה כולם ולא היה להם מה להשיב, עיין שם שהוא בשינוי הלשון, ור"ל כמו שאמרו רז"ל (עירוכין דף ט"ו ע"ב) תמה אני אם יש בדור הזה מי שיודע להוכיח, שאם אומר לו טול קיסם, יאמר לו טול קורה. ואשמעינן רבותא דמשה שלא היה שום אחד יכול להשיב לו, והנה אם אמרינן דתלמיד לרב איו להוכיח אף אם יש לו במה להוכיח, אם כן אין כאן רבותא, דהוא יכול להוכיחן דכולם תלמידיו, מה שאין כן הם אינם יכולים להשיב לו שהוא רבן ואין לתלמיד להוכיח לרב, וגם משה מלך היה, כמו שנאמר (דברים לג ה) ויהי בישורין מלך, לכך אמר זה שאמר הכתוב מוכיח לאדם אחרי וכו', דהיינו כמו שפירשתי, ואם כן התלמיד מוכיח לרב וכן למלך, אם כן הוי שפיר רבותא דמשה כנ"ל, והוא פירוש נפלא בס"ד.

ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל (דברים לג ה). עיין מ"ש לעיל בפרשת האזינו על הפסוק (דברים לב טו) וישמן ישורון. ועתה אוסיף נופך על פי זה המבואר שם דיש חמשה מדרגות נפש רוח נשמה חיה יחידה, ואברהם יצחק יעקב ישראל ישורון נגדם. ואם כן ישראל נגד חיה, וישורון נגד יחידה, והוא המדרגה הגדולה שבמדריגות. והנה לאו כל המון עם זכו לבחינה של ישורון שהוא נגד יחידה, אך ראשי עם בני עליה. אבל כל המון עם זכו למדריגות ישראל, ודי בזה יקר וגדולה. וז"ש ויהי בישורון מלך, שמשה היה מלך אפילו בין אותן שהם במדריגות ישורון, בהתאסף ראשי עם שהם היו במדריגות ישורון. אבל יחד שבטי ישראל דבתר רובא אזלינן, ורוב המין יקראו ישראל, והבן.

וישמן ישורון ויבעט (דברים לב טו). והענין הוא כי בברייתא (פרקי היכלות) איתא חיה אחת ששמה ישראל וכו'. והענין הוא כי נפש רוח ונשמה חיה יחידה יש, ואף שפייטן יסד יחידה חיה, מכל מקום מלמטה למעלה יחידה אחריו דיחידה יותר חשובה, עיין בסוד נשמה יתירה להרמ"ע בסוף ספר עבודת יום כיפורים להרמ"ק, ועיין שם היטיב. ועיין במאמר צבאות חלק א' סימן ה' שם בכוסמת, כי מעט אשר היו חלק במוחש להעלמה וכו', עיין שם. ועיין בסימן ח' שם בסדר המדרגות המגיעות זה לזה, כי חיה מגיע לכתפים של יחידה ולא יותר, ועיין בספר הנ"ל בסימן ב' כי אברהם יצחק ויעקב ישראל ישורין נגדם, ואם כן ישראל נגד חיה לפי הסדר, ואם כן ישורין נגד יחידה, והוא המדריגה הגדולה שבמדרגות. והנה אמרו רז"ל (שבת דף ק"ה:) היום אמר לו עשה כך וכו', אבל מאיגרא רמה וכו' לא שמענו. והיינו דקא מתמה משה וישמן ישורין ויבעט, אשר עלה למדרגות ישורין, ואף על פי כן ויבעט, והבן. וזה מעלות משה ויהי בישורין מלך (דברים לג ה), אבל דוד מלך ישראל והבן, (ועיין מ"ש לעיל סוף פרשת וארא, ולהלן בפרשת ברכה).