חסידות על דברים לג:כו

מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ – הַיְנוּ בְּחִינַת תְּפִלִּין, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויגש ר"י.), שֶׁפַּרְעֹה הִיא אִמָּא, דְּכָל נְהִירִין אִתְפַּרְעָן וְאִתְגַּלְיָן מִנַּהּ. וּתְפִלִּין נִקְרָא מֶרְכָּבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ג:כ״ו): רוֹכֵב שָׁמַיִם. וְשָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, בְּחִינַת גְּוָנִין, כִּי תְּפִלִּין הֵם נָהֲרִין מֵאִמָּא עִלָּאָה. וְעַל־יְדֵי מַה תִּזְכֶּה לִבְחִינַת תְּפִלִּין –

החדש הזה לכם וגו' (שמות יב ב). במדרש (שמו"ר ט"ו ל"א) משל למלך שקידש אשה, נתן לה מתנה מועטת, כשבא ללקחה נתן לה מתנות מרובות כבעל, כך עולם הזה אירוסין היו, שנאמר (הושע ב כא) וארשתיך לי לעולם, ולא מסר להם הקב"ה אלא הלבנה שנאמר החדש הזה לכם, אבל לימות המשיח יהיה בנשואין, שנאמר (ישעיה נד ה) כי בועליך עושיך ה' צבאות שמו, ואז ימסור להם הכל, שנאמר (דניאל יב ג) והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, עד כאן. והמדרש הזה אומר דרשוני וחיו. והנ"ל בזה על פי הבראשית רבה (ב"ר ע"ז א') על הפסוק (וישלח, בראשית לב כה) ויותר יעקב לבדו, ז"ל: ר' ברכיה בשם ר' סימון אמר (דברים לג כו) אין כאל, ומי כאל ישורין, ישראל סבא, מה הקב"ה כתיב ביה (ישעיה ב יא) ונשגב ה' לבדו, אף יעקב כתיב בו ויותר יעקב לבדו, עד כאן המדרש. וגם זה אומר דרשוני וחיו, דתמוה מאד כמבואר במקומו למעלה, ושם ביארנוהו היטב כי יעקב נכנס אז למקום שאין מלאכי השרת יכולים ליכנס, דהיינו לבחינת בתי גוואי (עיין חגיגה ה' ע"ב). וזה שאמר (בראשית לב כד) ויעבר את כל אשר לו, היינו שעבר על השרפים העומדים ממעל לו (ישעיה ו ב), והגיע לבחינה יותר גבוה מהן. ועל פי זה מבואר כי לעתיד לבא יתגלה אלהותו, דהיינו שיתגלה הבחינה שהיא מקום שאין מלאכי השרת יכולים ליכנס בו, והיינו ונשגב ה' לבדו והבן. והיינו גם כן ויותר יעקב לבדו, ועיין שם כל הדרוש ותבין.

או יאמר, ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' כו'. הכלל, כי מבואר בפסוק (דברים לג, כו) רוכב שמים בעזרך, כי הקדוש ברוך הוא הוא אין סוף, רק לאהבת ישראל צמצם בעצמו מדות והמדות הם מישראל כמו שישראל מתנהגים עצמם למטה כן הקדוש ברוך הוא מתנהג עצמו עם ישראל. באם שישראל מתנהגים במדת החסד אז הקדוש ברוך הוא מתנהג עם עמו במדת החסד. וכן במדת היראה לשנוא ולנקום משונאי השם כן הקדוש ברוך הוא מכלה ומשבר שונאי ישראל וכן בשאר המדות. וזהו הרמז, כי שם הוי"ה הוא שם העצם. ושם אלהיך, מורה על המדות שהקדוש ברוך הוא מנהיג עולמו כנזכר לעיל. וזהו אלהיך, כמו שאתה מתנהג כנזכר לעיל. וזהו הרמז ועתה ישראל מה ה', כלומר מה ששם הוי"ה שהוא שם העצם כביכול צמצם בעצמו מדת שיהיה נקרא אלהיך שואל לשון שאלה, כלומר כמו שאתה מתנהג כו' כנ"ל. וזהו כי אם ליראה כו', כלומר שזה הוא עיקר היראה מה שאדם משים עצמו בדעתו כמו שאני מתנהג כן כביכול כו'. וזהו שפירש רש"י ז"ל אני ואתה אטייל עמכם יכולכו', תלמוד לומר אני ה' אלהיכם, שזה עיקר היראה מה שאדם מטייל עצמו עם השם יתברך: