כָּל־קֳבֵ֡ל דִּ֣י ר֣וּחַ ׀ יַתִּירָ֡ה וּמַנְדַּ֡ע וְשָׂכְלְתָנ֡וּ מְפַשַּׁ֣ר חֶלְמִין֩ וַֽאַֽחֲוָיַ֨ת אֲחִידָ֜ן וּמְשָׁרֵ֣א קִטְרִ֗ין הִשְׁתְּכַ֤חַת בֵּהּ֙ בְּדָ֣נִיֵּ֔אל דִּֽי־מַלְכָּ֥א שָׂם־שְׁמֵ֖הּ בֵּלְטְשַׁאצַּ֑ר כְּעַ֛ן דָּנִיֵּ֥אל יִתְקְרֵ֖י וּפִשְׁרָ֥ה יְהַֽחֲוֵֽה׃ (פ)
אגרא דכלה
והביאו בניך בחצ"ן (ישעיה מט כב). (פירוש)[פירשו] בו זרו"ע או כנף הבגד. ולכל הפירושים מהראוי להתבונן למה אמר לשון חצ"ן. ונראה דהוא לרמז מ"ש האר"י ז"ל כל הגאולת הקודמות היתה הארת הגאולה על ידי מדת הו"ד, על כן כל הגאולות היה סיבת הגאולה על ידי אשה, (כי איהו בנצ"ח ואיהי בהו"ד). גאולת מצרים, הסיבה הראשונה להתגאל על ידי בתיה בת פרעה. (בבל, בעת אשר פתר דניאל לבלטשצר שיופסק מלכותו וקרא לו הכתב של המלאך, הנה כתיב שם (דניאל ה י) מלכתא לקבל מילי מלכא ורברבנוהי לבית משתייא עללת ענת מלכתא ואמרת וכו', (דניאל ה יא) אותי גבר במלכותך וכו' (דניאל ה יב) כען דניאל יתקרי ופשרה יהחווה, הנה היתה הסיבה על ידי אשה, וביה בלילא קטיל בלטשצר (דניאל ה ל) ונפסק מלכות בבל נ"ל). מדי, על ידי אסתר. יון, על ידי יהודית מבני החשמונאים. ולעתיד לבא במהרה בימינו (תהיה הגאולה נצחיי"ת במהרה בימינו), תהיה הארת הגאולה על ידי מדת נצ"ח, (ותהיה הגאולה בבחינת דכורא. על כן כל השירות היו בלשון נקבה, ולעתיד לבא בעת ההוא יושר השי"ר הזה (ישעיה כו א), לשון זכר, נ"ל) ותהיה גאולת נצחיית במהרה בימינו, זה תוכן דברי האר"י ז"ל בקצת תוספת ביאור שכתבתי לך. לרמז זה נאמרה הנבואה והביאו בני"ך (זכרים), בחצן (לרמז על נצ"ח), אבל ובנותיך על כתף תנשאנה מצורפים אל הזכרים, ושוב לא יהיה התחלת הגאולה על ידי נוקבא כמאז למקדם, רק הנקבות יהיו מצורפים לגאולה ושמחת ישראל. לרמז זה תמצא ההפטרות שאנו נוהגים לקרותם בצבור, הם מן כל ספרי הנבואה, רק נחו"ם צפנ"יה חג"י אין בהם הפטרה, ר"ת הג' נביאים הנ"ל נצ"ח, השמור לעתיד לצורך הגאולה הנצחיית במהרה בימינו אמן: