חסידות על דניאל יב:ב

וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם (דניאל יב).

וְזֶה בְּחִינַת (דניאל י״ב:ב׳): וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ; הַיְנוּ שֶׁמְּקִיצִין וּמְעוֹרְרִין אוֹתָן מִשְּׁנָתָן כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר – מִבְּחִינַת הֶעְדֵּר הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל.

וְזֶה אוֹתִיּוֹת יִתְרוֹ – סוֹפֵי־תֵבוֹת: וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ (דניאל י״ב:ב׳), כִּי יִתְרוֹ דַּיְקָא אָמַר לְמֹשֶׁה: וְאַתָּה תֶחֱזֶה, כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי בְּחִינַת וְאַתָּה תֶחֱזֶה, עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִגְדֻלָּה וְזוֹכִין לְבֵאוּרֵי הַתּוֹרָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה בָּאִין לְבוּשָׁה וּתְשׁוּבָה. וְעַל־יְדֵי הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים, חוֹזֵר וְנִחְיֶה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד, כִּי עִקָּר הַתְּחִיָּה הוּא לְהַשִּׁפְלוּת, בִּבְחִינַת: הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כַּנַּ"ל.