חסידות על דניאל יב:ג

ולראות א"ע תמיד להדבק א"ע במדות טובות והנהגות ישרות ושלא יניח שום יום מעשיית מצוה הן קלה הן חמורה. וסימנך הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה פירש זהיר מלשון והמשכילים יזהירו. ר"ל הנשמה תזהיר ותאיר ממצוה קלה כבחמורה כי רחמנא ליבא בעי:

וּבֶפֶרֶק קַמָּא דְּבָּבָא בַּתְרָא (דף ח:): וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים – אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת,

וידוע ג"כ שהמוכיח לחבירו ומחזירו למוטב יכונה בשם כוכב על שם ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד (דניאל יב, ג), וזה ירמוז רבה בר בר חנה שישתעו לי נחותי ימא, ר"ל אותם העוסקים תמיד רק בהבלי העולם הדומה לים, וסיפרו לו מענין גלא דמטבע לספינתא, ר"ל איך היצר הרע מחטיא את האדם ומטביעו ומגביהו להתגאה, ואמר בין גלא לגלא שי"ן פרסי, ירמוז על מ"ש לעיל שראובן ושמעון עומדים יחד והם בהיפוך מקצה לקצה, לראובן נדמה שאין לשמעון יחוס כלל אליו ולשמעון נדמה להיפוך, והיינו בין גלא לגלא שי"ן פרסי כו', ר"ל מרחק חודש שלם שאין יחוס כלל מזה לזה. ורומיה דגלא שי"ן פרסי, ר"ל משך הזמן שאיננו חור בו יצוייר שהוא מהשוטים כת הג' אשר אינם חוזרים אפילו בימי ירידה, והיינו שי"ן פרסי חודש שלם. זמנא חדא הוה אזלינא באורחא, ר"ל שלא נתתי לב על דרכי ועל דברי תורה ודלינן גלא, ר"ל שהיצר הרע הגביהו כ"כ עד דחזאי בי מרבעתא דכוכבא, ר"ל שהיה נדמה בעיני הכוכב, ר"ל כל מי שהיה מוכיחו להחזירו למוטב, חזיתיה זוטא, ר"ל שהיה קטן בעיניו והוא היה גדול מכל הבא להוכיחו עד שלא שמע לקול שום אדם, ואמר דאי הוה מידלי טפי אזי הוה מיקלא שלא היה נשאר בו עוד שום ניצוץ ודבר טוב ולא היה אפשר לו כלל לחזור בתשובה. רק שמיהר והרהר תיכף תשובה בלבו, וענין התשובה הוא ששם ללבו כמבזר ארבעין גריוי ביזרני חרדלא.