חסידות על הושע יד:ב

כי כשלת בעונך. זה נאמר לכל איש ישראל. ואף שחטא והרשיע הרבה צריך להאמין כי עיקר נקודה ישראלית שבו היא במקומה. וכמ"ש אין אדם חוטא עד שנכנס בו רוח שטות ונק' מכשול. וז"ש עד ה' אלקיך. חיות אלקי שיש בכל איש ישראל כמ"ש נשמה שנתת בי טהורה. וז"ש ולא נאמר כו' אלקינו למעשה ידינו שזה עיקר התשובה לשוב להתדבק בעיקר חיות אלקי שבו, ולכך בשבת בנקל לשוב כי יש לכל הבריאה עלי' בשבת קודש. כדכ' ויכל כו' וישבות כו' אף שלא ברא ביגיעה עולמו רק כמ"ש ז"ל שבחול נעשה ע"י מלאכה בבחי' מלאכים ושלוחים וצמצום כחו ע"י כמה אמצעיות. ובש"ק מתיחדין ומתדבקין כולם בשורש העליון. ואיתא במד' כי אור הגנוז לצדיקים לא נגנז עד אחר שבת בראשית. אף שחטא המליץ שבת שלא יהי' נגנז עד מוצאי שבת ע"ש. והוא כנ"ל שבשבת יוכל להיות התגלות אף למי שנתרחק. כי מתגלה נקודה הפנימיות שגנוזה בכל איש ישראל. כמ"ש ועמך כולם צדיקים. וכ' אור זרוע לצדיק כנ"ל:

וזהו ענין אומרם (יומא פ"ו:) גדולה תשובה שמגעת לכסא הכבוד שנאמר (הושע יד, ב) שובה ישראל כו', כי ענין התשובה גמורה הבאה על האדם בהיותו מכיר ערכו ושפלותו שמימיו לא עשה שום מצוה ושום נחת רוח לבוראנו ית"ש, נמצא מגיע עד ה'. וזהו ג"כ אומרם ז"ל (ברכות ל"ד:) במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. ירצה, כי אלו הבעלי תשובה שמיירי בהו הם נמי צדיקים גמורים, רק שיודעים ומשיגים שלא עשו מימיהם שום מצוה, ולא יצאו ידי חובתם נגד השי"ת, ועי"ז כל ימיה בתשובה, ועי"ז כל מעשיהם עולים עד ה', משא"כ צדיקים גמורים שיודעים שהם צדיקים גמורים וק"ל.

מעתה נשים פנינו לבאר מקרא דירמיה ונקדים מה דאמרינן בפ"ב דיומא (יומא פ"ו. ) גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות. עוד שם גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר (הושע יד, ב) שובה ישראל עד ה' אלהיך. ר' יוחנן אמר עד ולא עד בכלל כל זה אינו בש"ס שלפנינו והוא גירסת העין יעקב ע"ש איני והא"ר יוחנן גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה שנאמר (ירמיה ג, א) הן ישלח איש את אשתו והלכה והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאום ה'. לא קשיא הא ביחיד הא בצבור ע"כ. ותמהו המהרש"א והרי"ף ברומיא זו דרמי הש"ס דברי ר' יוחנן אהדדי ואטו אם עד ולא עד בכלל לא ידחה לא תעשה וע"ש שהארכנו.