חסידות על הושע יד:ו

ואולם הנמשל הוא שמלך מלכי המלכים הקב"ה יש לו זה העולם והוא נקרא מדינה רחוקה מאתו אף כי קרוב ה' לכל קוראיו ומלא כל הארץ כבודו ומצדו אין רחוק רק שאנו קוראין רחוק מצדנו שאין לנו דעת להשיגו וגם מצד מעשינו, והנה נגלה הש"י בעולם הזה בעת מתן תורה והוטבו ישראל בעיניו ועשה עמנו מקח וממכר היינו נתינת התורה תרי"ג מצות שהוא באמת עשירות גדול למקיימי התורה וכן להיפוך ח"ו כמש"ה (הושע יד, ו) צדיקים ילכו בם כו', וגם בני פלטין היינו המלאכים נתקשרו במקח וממכר זה והנם בידינו כמש"ה כי האדם הוא סולם מוצב ארצה כו' והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, ר"ל שיש להם עליה במעשינו הטובים וריוח גדול ולהיפך ח"ו. והש"י הפקיד על בני אדם ממונים הרבה, יש מלאכים שממונים להשגיח על התפלה כשבאה לעלות מזה העולם ורואים אם כדאי להעלותה מוסרין אותה למלאכים אחרים ואם לאו דוחין אותה וח"ו לכלבא איתמסר, וזה כל עבודתם ובעבור זה נבראו, ויש מלאכים שאין עבודתם רק כשרואין תפלה אשר היא בכוונה ובלב נשבר מנשקין כל אות ואות וזה כל עבודתם ובעבור זה נבראו, ויש שממונים לכתוב זכיות ישראל, ולהיפוך, וממונה אחד אשר בסוף כל שנה מביא חשבון הכולל לפני השי"ת וכמ"ש הכתוב ויהי היום זה יום ראש השנה ויבואו כו' ויבא גם כו'.

יערוף כמטר לקחי (דברים לב ג). על פי שפירש הגאון ביערות הדבש חלק א' דרוש א', שאמרו כנסת ישראל יבא כגשם לנו (הושע ו ג), והשיב (הושע יד ו) אהיה כטל לישראל (תענית ד' ע"א). ושורש דבריו, כי הטל לא מיעצר מפני שהוא מן לחות חלק האויר, מה שאין כן הגשם שהוא מן לחות הארץ העולה למעלה, ולפעמים כאשר נתיבש הארץ נעצר המטר, עד כאן דבריו. ונמצא לפי זה הסברא יורה שמחמת העצר המטר, יוצמח יבשות הארץ, ובאמת נהפוך הוא. וכן הענין אנו סוברים כי מחמת הצרות יבשו עצמותינו ומחמתו פסיקת השפעה, ובאמת נהפוך הוא, שמחמת שיבשו עצמותינו ואין בנו לחות התורה שנמשלה למים, ואין אנו משפיעין למעלה, אינו יורד למטה ונפסוק השפע. והנה נראה כאשר אנו משפיעין למעלה באור ישר, אז הוא אור חוזר והשפע הולך בדרך התעוררות התורה והמצות, אז הוא בהתגליא כי על ידי התורה נגלה לנו. מה שאין כן באם אין אנו מעוררים ועולם חסד יבנה, אז ההשגחה בדרך הסתר, ולכך אמונה נשללה. וזה דברי דוד (תהלים פט ג) כי אמרתי עולם חסד יבנה, אז שמים תכין אמונתך בהם, ולא בארץ. והיינו צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו (תהלים קמה יז), על פי העקדה דדרכיו היינו התורה. ועוד ירמז כי בתורתינו ובמעשינו אנו משפיעין למעלה וההשגחה נגלה לכל, מה שאין כן בהעדר מעשינו, אז גם מהם ישולל הדבקות והתראות פנים יפות, כאמרו ית' למשה לך רד (שמות לב ז), כלום נתתי לך גדולה כו' (ברכות ל"ב ע"א). וכך הם לא נבראו רק בשביל ישראל העושים רצונו ית', אם כן אף בשמים לא הוי רק אמונה, כמ"ש מהר"מ ליצאטי בדרך נה"ח לפי החק אשר שם המאציל, ישראל פועלים למטה בארץ ומתחזק כחו ית', ובכח שמתחזק מראה הודו במשרתים העומדים על הפקודים לעשות כפי מה שהוא מתעורר לעשות. נמצא כי הזיו שבהם התעוררות המלך, והתעוררות המלך ממעשה ישראל, עכ"ל. והטעם כי הכל נבראו בשביל ישראל, הוא אשר הבאתי בפרשת שופטים (בד"ה ועל פי זה פירשתי פרקי אבות) בשם מעשה ה' עיין שם, מצד שאנחנו בעלי בחירה, והיינו (תהלים פט ד) כרתי ברית לבחירי, לאותן שהם בעלי בחירה דהיינו כמו לאותן הבוחרים כרתי ברית, היינו כמו אם לא בריתי יומם ולילה וכו' (ירמיה לג כה), כמו שפירש הנ"ל (מעשה ה') סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם (תהלים כה יד), הוא הברית אשר שם לכל נברא ולא יסור, עכ"ל. ואז נשבעתי לדוד עבדי, כי אם אין צאן אין רועה ח"ו, והיינו כטל שלא מעצר שהוא על פי חסד, אבל אין נראה לעין כל כמו הגשם, רק בשעה שכלה רגל מן השוק לפי טבע העולם.

או יאמר יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי (דברים לב ב). על פי מ"ש הנזר הקודש בריש בראשית סימן ח' על מ"ש חז"ל (שמו"ר כ"ח א') הלוחות ב' טפחים ביד הקב"ה, וב' טפחים ביד משה, וב' טפחים בין יד ליד. הענין כי מצינו בתורה ג' חלקים, פשט הכתוב הנגלה לכל. ב', חלק העיון ופלפול שצריך יגיעה, שנאמר (תהלים א ב) בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה. ג' חלק הנסתר שעל זה נאמר (דברים כט כח) הנסתרות לה' אלקינו. והיינו שליש ביד הקב"ה כלפי חלק הנסתר, ושליש ביד משה כלפי חלק הנגלה, ושליש בין יד ליד כלפי חלק העיון, עיין שם באורך. והנה ידוע מה שדרשו (תענית ד' ע"א) בפסוק (הושע יד ו) אהיה כטל לישראל, דטל לא מעצר מה שאין כן מטר. והנה הבטחת לא ימושו (ישעיה נט כא), הוא על הנגלה, דאין שום דור שלא יהיו בו יודעי תורה. אבל נסתר, כמה דורות היו שלא זכו להנסתר. והנה לקחי הוא מה שלקח הקב"ה בידו, ועל זה רמז לקחי, אותיות חלקי, כי זה חלק שליש של הקב"ה, והיינו כמטר. אבל תזל כטל אמרתי, היינו מה דכתיב בה ויאמר לאדם, הוא התורה הנגלית תורת האדם, והבן. ועל פי זה יתפרש (משלי ד' ב) כי לקח טוב, לשון הטבה מטיב את הנרות (יומא י"ד ע"ב), שהוא אור תורה נתתי לכם, כי הוא מתת אלקים, אך בזמן שתורתי אל תעזובו, היינו נגלה כי תורה תרי"א (מכות כ"ג ע"ב), היינו המצות ופירושיהן. או יאמר, אף שלקח טוב נתתי לכם, מכל מקום תורתי אל תעזובו, ולא כאלישע אחר דחושב שאחר שבא להשורש, אין לו צורך להענפים, והבן. על פי זה יתבאר המשנה (אבות פ"ג מי"ד) חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה. כי חמדה היינו הסוד שמלאכי השרת חמדו לה, ונגלה הוא כלי חמדה שעל ידו יבא להחמדה, חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה, שהודיע להם דבר מה כדי שיחמידו בה, שנאמר כי לקח טוב היינו כמו שפירשתי, והבן.