חסידות על ויקרא א:ב

אא"ז מו"ר ז"ל הגיד פי' המדרש צפונה לפני ה' כו' זוכר עקידת יצחק. כי עיקר הקרבן הי' הרצון למסור נפשו להשי"ת. וזה ההסתר שהי' בהקרבן. ונק' צפונה. וזה יוכל להיות גם עתה. ופי' צפונה לפני ה' להיות מקום הצפון שבאדם להשי"ת ולא בגילוי על המצח עכ"ד ז"ל. ובוודאי כי זה עיקר בחי' הקרבן כי יקריב מכם. להיות כל האדם משועבד להשי"ת. וזה עקידת יצחק. ורק שהי' במעשה ג"כ שצוה השי"ת להקריב במעשה ממש בהמה ועוף. והנה בשבת אין מקריבין קרבן יחיד. וי"ל גם כן כי בשבת אין צורך לבחי' המעשה שבשבת נאסר כל המלאכות ולכך הרצון בלבד להיות מוסר נפשו להשי"ת הוא הקרבן. רק בחול הענין ע"י עשי' להיות נמשך ההארה גם במעשה. לכך צריך קרבן במעשה גם כן כנ"ל:

ובזכות מעשרות, צונו הבורא ית' העשירי יהיה קודש לה' (ויקרא כז לב) ליתנו למשרתי ה', וכן בבהמה להביאו קרבן לה' (ויקרא א ב), להורות מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמ"ה עשית (תהלים קד כד), והחכמ"ה הוא סוד יו"ד כנודע שהוא מוכן לקבל כל הצורות, ולהורות גם כן שאין השתדלות האדם פועל כלום, רק הכל מעשה הבורא כל בחכמ"ה, והבן. ואם כן גם זה יסוב על הפסוק ראשי"ת חכמה, כדמתרגם בראשית בחוכמתא:

דבר אל בני ישראל וגו' (ויקרא א ב). בויקרא רבה פ"ב (ויק"ר ב' ד') אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע מכל שבעים אומות שיש לך, אין אתה מצווני אלא על ישראל, אמר לו הקב"ה מפני שהמלכוני על הים ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד (שמות טו יח), עד כאן דברי המדרש. ונ"ל כי כתיב (דברים ה ד) פנים בפנים דבר ה' עמכם, וקשה הא כתיב (שמות לג כג) ופני לא יראו. ועל כרחך צריך לומר דבחינת פנים דקדושה אינם נראים, אבל דבור יכול להשיג מבחינת פנים, וכן נאמר (שמות לג יא) ודבר ה' אל משה פנים בפנים, אף דכתיב ופני לא יראו, והבן. אך קשה מאי פנים בפנים, הא לא נראה אל פניהם, ושמא תאמר כי שמעו הקול לצד פניהם, הא באמת במתן תורה נשמע הקול מכל צדדים ומכל עברים (שמו"ר ה' ט'), ועל כרחך צריך לומר דהכי פירושו, דהא ישראל הם מבחינת פנים, כמ"ש (תהלים כד ו) זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה, (תהלים סז ו) יאר פניו אתנו סלה, והתורה בבחינת פנים ותורה אור (משלי ו כג), וכתיב (משלי טז טו) באור פני מלך, והבן. ועוד י"ל שישראל ותורה הן מז' דברים שקדמו לעולם (פסחים נ"ד ע"א), והוא בבחינת השגחה גלויה, דהטבע אין לה מציאות קודם הבריאה, והשגחה גלויה היינו בחינת פנים והבן, ולכך כל העוסק בתורה בלילה שכינה כנגדו, שנאמר (איכה ב יט) קומי רוני וגו' (מעילה ל"ב ע"ב), והבן. ואמר בלילה, משום דאז אין מטרידו שום דבר ותורתו זכה, ולכך משתבח הקב"ה בשבחייהו דישראל בתפלין של ראש שלצד הפנים, קשר של תפילין בחינת אחוריים, כמו שדרשו (ברכות ז' ע"א) וראית את אחורי. ולכך התורה שייכה לישראל דוקא, דאומות העולם יונקים רק מאחוריים, וישראל מבחינת פנים, וידוע דבחינת פנים הוא בחינה דאתגליא, ואחוריים הוא בחינה אתכסיא, וכמו שפירשו חביבין ישראל שנקראים בנים וכו' חבה יתירה נודעת להם וכו' (אבות פ"ג מי"ד), והבן. ונקדים עוד על פי מה ששמעתי מהמגיד הקדוש מקאזאניץ על התרגום שמפרש על הפסוק ה' ימלוך לעולם ועד, ה' מלכותיה קאים לעלם וכו' לשון הוה, כי לשון הקודש הוא בבחינת פנים, והתרגום בבחינת אחוריים בחינה דאתכסיא, ולכך על ימלוך פירש קאים, ר"ל דלעת עתה הוי רק בחינת אתכסיא ולא באתגליא, והבן. והנה הטעם שלא אמרו ה' מלך, משום דהם הוי בבחינת פנים, ולא יתכן כעת מלך בבחינה זו רק ימלוך, ולכך כיון שהם בבחינה זו, התורה שייכה להם דוקא. וזה פירוש המדרש שלכך איני מצוה לשום אומה רק לישראל, מפני שהמליכני וכו' ואמרו ה' ימלוך וגו', מורה דהם בבחינת פנים, והתורה גם כן בבחינת פנים, והבן כי נכון הוא בס"ד.