חסידות על ויקרא יט:יח

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, אֲנִי יְיָ (ויקרא י״ט:י״ח):

עַל יְדֵי מַחֲלֹקֶת אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר. כִּי עִקַּר הַדִּבּוּר הוּא מִשָּׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים קכ״ב:ח׳): אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד קֹדֶם הַתְּפִלָּה לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה: וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ, כְּדֵי שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה שֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם, עַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְדַבֵּר בַּתְּפִלָּה;

לכן הנשמה שמצד הטוב עם היותה בפועל ובעצם טוב, מ"מ יש בה בכח ובמקרה כל הרע אשר בנשמה הב' בפועל, וכן הנשמה שמצד הרע עם היתה בפועל ובעצם רע מ"מ יש בה בכח ובמקרה כל הטוב אשר יש בנשמה הב' בפועל. לכן יוכל זה לבחור ברע מצד הרע אשר בו בכח, וכן זה יוכל לבחור בטוב מצד הטוב אשר בו בכח. ולהסביר יותר ענין זה נאמר כי ענין טוב בכח יאמר על מין שהוא רע בעצם, רק יוכל להתהוות ולהתהפך לטוב, זה ביאור לשון בכח. והנה מבואר בחובת הלבבות כי כל מדות רעות אף שהם הפך מהתורה ויוצאים מגדר התורה, מ"מ לא נבראו בחנם, כי לפעמים ישתמשו בהם בשביל קיום התורה, דרך משל כמ"ש דוד המלך ע"ה (תהילים קלט, כא) הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממך אתקוטט תכלית שנאה שנאתים, אף שמדות התורה הנמשכים מצד הטוב הם שלום ולא קטטה, ואהבה ולא שנאה, כמש"ה (ויקרא יט, יח) ואהבת לרעך כמוך, אעפ"כ נגד רשעים נהג בקטטה ושנאה בשביל קיום התורה, וכן הוא בכל המדות.