חסידות על ויקרא כג:מב

וז״ל הרמב״ם ז״ל בהקדמתו לסדר זרעים, דע כי כל מצוה שנתן הקב״ה למשה רבינו ע״ה נתן לו בפירושה, הי׳ אומר לו המצוה ואח״כ אמר לו פירושה וענינה וכל מה שהוא כולל ספר התורה וכו׳, והפירוש ההוא הי׳ כולל ענינים והיו כותבים המצות ולומדים על פה הקבלה [היינו פירוש המצות שקבלו] וכן אמרו רבותינו ז״ל בברייתא וידבר ד׳ אל משה בהר סיני וכו׳ אף כל המצות כלליהן ופרטיהן ודקדוקיהן מסיני, והנה לך משל שהקב״ה אמר למשה בסכות תשבו שבעת ימים, אח״כ הודיע שהסוכה הזאת חובה על הזכרים לא על הנקבות, ושאין החולים חייבין בה, ולא הולכי דרך, ושלא תהי׳ סכוכה אלא בצמח הארץ וכו׳, והודיע שהאכילה והשתי׳ והשינה בה כולו חובה וכו׳, ושלא יהי׳ גובה הסוכה פחות מי׳ טפחים וכו׳, וכן התרי״ג מצות הם ופירושם, המצות בכתב, והפירוש על פה, אבל אף על פי שהן מקובלים ואין מחלוקת בהם, מחכמת התורה הנתונה לנו, נוכל להוציא ממנה אלו הפירושים בדרך מדרכי הסברות, והאסמכתות והראיות והרמזים המצוים במקרא, וכשתראה אותם בתלמוד מעיינים וחולקים זה על זה במערכת העיון ומביאין ראיות על אחד מאלו הפירושים והדומה להם כגון מה שאמר במה״כ פרי עץ הדר, אולי יהי׳ רמונים וכו׳ עד שהביאו ראי׳ עליו וכו׳ שטעם עצו ופריו שוה וכו׳ ואמר אחד הדר באילנו משנה לשנה וכו׳ כל אלו הראיות לא הביאו מפני שנשתבש עליהם הענין עד שנודע להם מן הראיות האלה, אבל ראינו בלא ספק מיהושע עד עתה שהאתרוג היו לוקחים עם הלולב וכו׳, ואבל חקרו על הרמז הנמצא בכתוב לזה הפירוש המקובל עכ״ל הקדוש.

בפרשת אמור. כל האזרח בישראל ישבו בסוכות איתא בגמ' דסוכה דף כ"ח ע"א נשים פטורים מן הסוכה מנה"מ דת"ר אזרח זה אזרח האזרח להוציא את הנשים פירש"י אי הוה כתיב אזרח הוה משמע כל תולדות ישראל אנשים ונשים והאזרח בה"א אתי למעוטי נשים ע"ש ונבאר עפ"י דרכינו דאם כתיב אזרח ה"א לרבויי נשים כי התיבה מרמזת עליהם צירוף א"ז ר"ח כי א"ז מספרו ח' הרומז לח' אותיות הו"יה ואד"ני שהם מרמזים על עלמין דדכורא ונק' בשילוב כנסת ישראל עם דודה ור"ח גי"מ יצח"ק שהוא סוד הגבורה והצמצום רומז ג"כ על עלמא דנוק' וגם אזרח עולה רי"ו מספרו גבור"ה כנ"ל ונכללת בא"ז וה"פ דקרא אזרח פי' דכר ונוק' ישבו בסוכות וא"כ גם הנשים חייבות להכי כתב קרא האזר"ח בה"א שמספרו רכ"א כמספר אר"ך להורות שסוכת אר"ך מגין עלינו מעלמא אריכא וממילא שהנשים פטורות כיון שאין להם שם עליי' כנודע מדברי האריז"ל בסעודה שלישית הואיל ואין לנשים דיקנא פטורים מסעודתא דדיקנא ואם יקשה לך מ"ש גבי יוה"כ דכתיב תענו את נפשותיכם האזר"ח בה"א ואפ"ה נשים חייבות להתענות והוקשו אשה לאיש כדאיתא בגמ' אע"ג דעליי' ביו"הכ ג"כ לבחי' אר"ך וכנרמז במלת האזר"ח במספרו. יש לומר עפ"י דברי האריז"ל בכוונות בתפלת נעילה כי ביוה"כ יש עליי' גם לנוק' בדיקנא ע"ש וממילא שיש להם להתענות דוק והבן:

בסכת תשבו שבעת ימים וגו'. פירוש הפסוק בסוכות תשבו שבעת ימים, לפי הפשוט היה צריך לכתוב להיפוך שבעת ימים תשבו בסוכות, אך כך פירושו, אתם בני אדם תראו שבסוכות תשבו אתם במעשיכם את השבעת ימים עליונים, דהיינו הזיי"ן אושפיזין עילאין כנודע:
(ליקוטים יקרים דל"א ע"ד).