וְנָתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וְנָתְנָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ יְבוּלָ֔הּ וְעֵ֥ץ הַשָּׂדֶ֖ה יִתֵּ֥ן פִּרְיֽוֹ׃
אגרא דכלה
ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כו ד). לא אמר סתם ונתתי גשם, רק קאמר גשמיכ"ם כאלו הגשם הוא שלנו. י"ל על פי מה שאמרו רז"ל (ר"ה י"ז ע"ב) הרי שהיו חייבים בראש השנה, ופסקו להם גשמים מועטים ואחר כך עשו תשובה, להוסיף עליהם אי אפשר, מה עושה הש"י מורידן בזמנן שלא תפסד שום טיפה, וכן בהיפך. וז"ש ונתתי גשמיכם שכבר היא שלכם, אתן בעתם:
קדושת לוי
ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כו, ד). מחמת שדברנו מקודם מענין שכר מצוה. כי גם בזה קשה הלא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. ונראה לתרץ, מהא דאיתא בפרקי אבות (ד, ב) שכר מצוה מצוה, פירוש כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. אלא שכר מצוה היא שגוררת עוד מצוה אחרת. וזהו ונתתי גשמיכם בעתם, ומחמת הגשם תהיה ברכה בעולם ותוכלו ליתן כל אחד צדקה, והיינו שכר מצוה מצוה, שמצוה גוררת מצוה:
ישמח משה
והנה הקב"ה נקרא נאמן, שנאמן לקיים הבטחתו, כי אין מעכב על ידו כי מי יאמר לו מה תעשה, ועל כן הצדיק המקיים התורה, נקרא גם כן נאמן, כי נאמן לקיים גזירתו כי הקב"ה מקיים דבריו, וכמו שמצינו במשה (במדבר טז ל) שאמר אם בריאה יברא, בלשון ציווי. ועוד יותר מזה שאפילו יכול לבטל גזירת השי"ת, כמו שדרשו רז"ל (מו"ק ט"ז ב') בפסוק (שמואל ב' כג ג) צדיק מושל וגו'. והנה גזירת השי"ת הוא בבחינת צדיק, כי בבחינת חסיד הוי ויתור, והבן. ועל פי זה מבואר ממאמר של הקב"ה, דהיינו ויאמר דבראשית (א ג), שהוא הפועל, למאמר של משה דהיינו שקבלו משה והוא התכלית, והן הן הדברים כי קבל יסוד הבריאה והקיום, על כן מנאמן לנאמן, כמו שהקב"ה נקרא נאמן כנ"ל, הכי נמי מקבל התורה דכתיב בכל ביתי נאמן, היינו בכל הבריאה נאמן הוא לקיים מה שאומר כי שליט על הכל, ולא עוד אלא מצדיק לצדיק, דאם השי"ת גוזר בבחינת צדיק, הצדיק מבטלו בבחינת צדיק. והנה מפה לפה מכף לכף, דינא אשמועינן כריש לקיש דאמר בגיטין (דף סמ"ך ע"א) תורה חתימה ניתנה. ואם כן מקודם היה מפה לפה, ואחר כך מכף לכף היינו דבר הנותן מיד ליד, וכמ"ש המהרש"א בחידושי אגדות (בשבת דף ק"ה א') בנוטריקון אנכ"י (שמות כ ב), דנחלקו חד אמר אמירה נעימה כתיבה יהיבא, וחד אמר יהיבא כתיבה נאמנים אמרים, עיין שם והבן כי נכון הוא בס"ד. ועל פי האמור נ"ל לפרש (תהלים פ"ה) אמת מארץ תצמח וגו'. דהנה כתיב (ויקרא כו ד) ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. וידוע דהתורה מדברת בעליונים, ולפי זה ונתנה הארץ יבולה היינו האמת שמארץ יצמח, ועץ השדה יתן פריו היינו חקל תפוחין קדישין. והיינו אם אמת מארץ תצמח שצדק משמים נשקף, מכל מקום (תהלים פה יג) גם ה' יתן הטוב, ואין צריך שהצדיק יבטל, הואיל וארצינו תתן יבולה כנ"ל.