חסידות על ויקרא כז:לב

ובזכות מעשרות, צונו הבורא ית' העשירי יהיה קודש לה' (ויקרא כז לב) ליתנו למשרתי ה', וכן בבהמה להביאו קרבן לה' (ויקרא א ב), להורות מה רבו מעשיך ה' כלם בחכמ"ה עשית (תהלים קד כד), והחכמ"ה הוא סוד יו"ד כנודע שהוא מוכן לקבל כל הצורות, ולהורות גם כן שאין השתדלות האדם פועל כלום, רק הכל מעשה הבורא כל בחכמ"ה, והבן. ואם כן גם זה יסוב על הפסוק ראשי"ת חכמה, כדמתרגם בראשית בחוכמתא:

ובזכות בכורי"ם, תבין מה שפירשנו בחלה שהיא ראשית עריסותיכם (במדבר טו כ), כן הוא בכורים ראשית פרי האדמה אשר נתן לנו ה' לא בכחנו ועוצם ידינו, ולהורות זה היה קורא הגדתי היום (דברים כו ג) שאינו כפוי טובה (ספרי פרשת תבא). והנה נרמז הכל בתיבת בראשי"ת בר"א בשביל התורה ר"ת בראשי"ת, "בשביל "ששים "רבוא "אותיות "תורת "ישראל. בשביל ישראל ר"ת בראשית, "בשביל "ששים "רבוא "תמימי "אורות "ישראל, כי ששים רבוא נשמות תמימים יש בישראל, והשאר הם ענפי הששים רבוא. בשביל חלה ר"ת בראשי"ת, "בשביל "ראשית "אכילה "שירימו "ישראל "תרומה. בזכות מעשרות, הנה על מעשר תבואה ר"ת בראשי"ת, "בראשונה "ראה "אשר "יעשרו "תבואת "שדה (דברים יד כב). ובמעשר בהמה ר"ת בראשי"ת, "בראשונה "ראה "אשר "יעבור "תחת "שבט (ויקרא כז לב). בזכות בכורי"ם שמעתי מאת הרב החסיד המפורסם האבד"ק ראפטשיץ ר"ת בראשי"ת, "ראה "אדם "תאנה "שבכרה "יביאנה "ביכורים (תנחומא תבא סי' א'), ודפח"ח. וי"ל עוד לדרכינו ר"ת "ראה "אלקים "שיביאו "ישראל "תרומות "בכורים, כי גם בכורים נקראים תרומה כנודע (פסחים ל"ו ע"ב). או יהיה ר"ת בראשי"ת, "ראשית "ביכורי "אדמתך "תביא "שם "ישראל (שמות לד כו). בזכות משה ר"ת בראשי"ת, "בשביל "רועה "ישראל "שיקבל "תורת "אמת:

והנה איתא במדרש (רבה וישב סי' י"ג) דבר זה היה יעקב נזכר ומעיון מתחתכין, אמר יודע הייתה יוסף שאחיך מבקשים להרגך, ונזדרזת למצותי. והנה לכאורה קשה באמת על יוסף הצדיק איך סיכן את נפשו בשביל מצות אביו, הלא וחי בהם כתיב ולא שימות בהם. אך באמת יש לומר דאין עליו אשמה על זה וכדין עבד, דקם ליה בשיטת הרמ"א דחסיד ופרוש בשאר דברים, מותר למסור עצמו אף בשאר עבירות על קידוש השם, ומי לנו חסיד ופרוש כמו יוסף הצדיק. אך לכאורה יש להשיב על זה, דהנה ידוע דעונש של עשרה הרוגי מלכות, היה לכפר על חטא מכירת יוסף. והנה קשה לפי זה לא היה צריך להיות רק תשעה הרוגי מלכות, כיון דראובן ובנימין לא היו שם, ויוסף גם כן לא חטא כיון דהוא הוא הנמכר. אלא ודאי צריך לומר דגם יוסף נכלל בחטא זה, כיון שסיכן עצמו בשביל מצות אביו ולא היו לו להעמיד את עצמו בסכנה וכדעת הרמב"ם ז"ל, לזה מוכרחים להיות עשרה. והנה מבואר בקדמונים דפנחס זכה להקרא אליהו (פרקי דר"א פמ"ז), לפי שקינא קנאת ה' צבאות ומסר נפשו על קידוש השם, והשליך את נפשו מנגד בהרגו את זמרי נשיא שבט מישראל בין כ"ב אלף מישראל כידוע. ולפי זה מוכרחין אנו לומר דכדין עשה, כיון שקבל שכר על זה דחסיד ופרוש מותר וכשיטת הרמ"א כנ"ל, והבן. ובהקדים עוד מה שנמצא כתוב בשם הגאון מהר"ש מאוסטרפאלי לפרש הפסוק (ויקרא כז לב) כל אשר יעבור תחת השבט העשירי יהיה קדש לה', דקאי על העשרה הרוגי מלכות שנהרגו על מכירת יוסף. והיינו כל אשר יעבור, ר"ל שעברו מן העולם היו תחת השבט, היינו שבטי יה לכפר על חטאם, ולפי זה לא היו צריכים להיות רק תשעה כנ"ל כיון שיוסף לא חטא, אך כי ידוע (תנחומא וישב סי' ב') דבשעת מעשה הצטרפו עמהם השכינה שלא יגלה מצפונם, ולזה נהרג גם העשירי דהוא רבי עקיבא לכפר על ה' כו', והיינו והעשירי (ר"ל למה נהרג גם העשירי, הלא בהחטא לא היו רק תשעה) יהיו קדש לה', והבן. והיינו דאמר לו אשריך רבי עקיבא שיצתה נשמתך באחד (ברכות ס"א ע"ב), ר"ל בשביל אחד היינו השכינה כביכול והבן, עד כאן דבריו ה"ק. ובכן אבא אל ביאור הפליאה מזוהר חדש הנ"ל אמר ליה עשרה סבי קטילו על מכירת יוסף, וכונתו היה לגלות לו הטעם שהיה עשרה ולא תשעה, מחמת השכינה שהצטרפו עמהם, אבל לא ביאר לו בפירוש טעמו, והבין הוא דהטעם של העשירי הוא בשביל יוסף, דהוא גם כן חטא על מסירת נפשו לאחיו בשביל ציוו של אביו, ולכך השיב לו ואמר פנחס זה אליהו, והיינו דזכה לזה לפי שמסר נפשו בקנאו קנאת ה' צבאות כנ"ל, ומוכח מכאן דחסיד ופרוש מותר כנ"ל, ואם כן גם יוסף כדין עשה וממילא אין טעמו עולה יפה על עשרה הרוגים, ועל זה אמר לו רבי עקיבא לית ליה זכות אבות, ר"ל היה בן גרים כמבואר בגמרא (ברכות כ"ז ע"ב), ואם כן למה נהרג הוא הלא מקור מחצבו לא היה משורש השבטים, ואיך ניתן נפשו תחת נפש איזה שבט מישראל, אלא ודאי מוכרח לומר דנהרג בשביל השכינה והוא היה העשירי קדש לה', ולא כמו שעלה על דעתך דהעשירי היה בשביל יוסף כנ"ל, דבאמת יוסף כדין עשה. ועל זה השיב הוא כתיב ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, דהנה ידוע דרשת רז"ל (יומא כ"ו ע"א) מהפסוק זה, דאין מורה הוראה בישראל שלא יהיו משבט יששכר, וכיון דחזינן דרבי עקיבא היה מגדולי בעלי הוראה אף דהיה בן גרים, מוכרחים אנו לומר דנתעברה בו נשמה קדושה חצובה משבט יששכר, ואם כן לא מוכרח לומר דנהרג בשביל השכינה לפי דלית ליה זכות אבות כנ"ל, דיוכל להיות דנתגלגל בו נשמת איזה שבט ונהרג הוא תמורתו אף דיוכל להיות דטעמך טעם אמיתי, מכל מקום מהא לא ארי' כנ"ל, והבן.