חסידות על זכריה ג:ב

ב. (א) על דבר המתמצע ומתתווך בין שאר דברים וזה. במקום. כמו, במצרים בבית בחצר. (ב) בזמן. כמו, [דברים ל"ב, ח'] בהנחל. בעת הנחל. (ג) בי"ת הכלי על הכלי שבו פעל כמו בחרבי ובקשתי. (ד) על העזר לפעול כמו [תהלים ס', י"ד] באלקים נעשה. (ה) בי"ת הסיבה. וכולל הסבה הגורמת [ישעיה מ', ב'] בכל חטאתיה [משלי י"ז] באין סוד. (ו) הסיבה התכליתות [הושע י"ב, י"ג] ויעבוד ישראל באשה [והוא גם כן בי"ת הבעבור] (ז) בי"ת הידיעה כמו ה"א הידיעה [שמות י"ט, י"ב] הנוגע בהר [ישעיה ט', ב'] כשמחת בקציר. (ח) על השם שבו חל הפעולה כמו [זכרי' ג'] גוער בים ומזה גם כן [שמות י"ט, י"ב] הנוגע בהר דלעיל. (ט) על הפלגת יתרון כמו [שיר השירים א', ח'] היפה בנשים [שופטים ו', ט"ו] הצעיר בכל בית אבי. (י) כטעם [דברים כ"ד] אל תשה בריעך. (י"א) כטעם בעבור [בראשית י"ח, כ"ח] התשחית בחמשה.

אם נמצאו דברי העדים מכוונים פותחין לזכות (סנהדריך ד"מ ע"א), כן אב הרחמן אף על פי שנמצאו דברי המסטינים מכוונים אף על פי כן פתח לנו לזכות, האם ח"ו מופלא שבבית דין יפתח לחובה, כמו בחורבן בית המקדש שנאמר (איכה ב׳:ד׳) היה ה' כאויב נצב ימינו וגו', אלו המיימינים היו בצד, ואין חולקין על מופלא שבבית דין, וזה אי אפשר, אבל בקשתינו שלא תשמע דברי המסטינים, העדים זוממין הסובבים הכסא שהרי אמרו ז"ל (סנהדרין ד"מ ע"א) אמר אחד מן העדים יש לי ללמד זכות וכו', כמי מליצת הס"ם ביום הכיפורים (פרקי דרבי אליעזר פרק מ"ו) וכל שכן לחובה משתקין אותו, שנאמר (בפ' מסעי) ועד אחד לא יענה בנפש, ונאמר (זכריה ג׳:ב׳) יגער ה' בך השטן:

מה. לִדְחוֹת אֶת הַיֵּצֶר הָרָע יאמַר: רַחֲמָנָא נִגְעַר בֵּהּ בַּשָּׂטָן.