חסידות על זכריה ה:ה

ביני ובינך מה הוא (בראשית כג טו). ד' במסורה. היינו כלל בידינו תיבת מ"ה הסמוכה לאותיות רא"ה, היא קמוצה. וכאן ד' פעמים יוצא מן הכלל מה פתוחה. א' דין. מה היא ואת מתך קבר. ב', וראיתם את הארץ מה הוא (במדבר יג יח). ג', בזכריה (ה ה) ויאמר אלי שא נא עיניך וראה וכו' ואמר מה היא ויאמר זאת האפה היוצאת וכו' וזאת אשה אחת יושבת בתוך האפה. ד', תהלים (לט ה) הודיעני ד' קצי ומדת ימי מה הוא וכו', (תהלים לט ו) אך כל הבל כל אדם נצב סלה. רמיזת המסורה עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה, מאין באת מטיפה סרוחה וכו', למקום עפר רימה ותולעה (אבות פ"ג מ"א). הנה הם ג' דברים שהם ד', חוץ לזה שהולך למקום עפר, אבל על ידי העפר מתהווה בטבע רימה ותולעה. והנה העין ראש הסרסור לעבירה, על כן תיבת מה הרמוז לאדם, כשהוא סמוכה לאותיות רא"ה קמוצה, רמז לקמוץ העינים לבל יסתכלו בהבלי עולם, אך באותן הדברים שצוה עקביא להסתכל. זה רמיזת המסורה מה פתוחה דין, מה היא ואת מתך קבר, רמז לאן אתה הולך למקום עפר. ב', וראיתם את הארץ מה הוא, טבעה להתהוות ממנה רימה ותולעה. ג', מה הוא וכו', וזאת אשה אחת וכו', הנה היא מאין באת ילוד אשה מטיפה סרוחה. ד', ומדת ימי מח הוא וכו', אך כל הבל כל אדם נצב סלה, מוכרח כל אדם להתייצב לדין על כל הבל פיו, ואפילו שיחה קלה וכו' (חגיגה ה' ע"ב), וזהו לפני מי אתה עתיד וכו':