Chasidut על זכריה ו:א

וכן במה שחושב בפ"ב מהלכות יסודי התורה, עשרה שמות שנקראו בהם המלאכים, על שם עשר מעלות שלהם, דבריו מתאימים עם דברי זה"ק פ' בא (דף מג.) ורק שהוא חושב כרובים במקום אלים, ועיין זה"ק פנחס (דף רל"ה ע"א וע"ב) מוכח שענינם אחד, ובזוהר חדש בראשית במדרש הנעלם (דף ו:) חושב ממש כסדר שחשב הרמב"ם ז"ל וחושב שם כרובים במקום אלים. וכן מה שכתב (שם) ומעלה עשירית שמעלתם קרובה לדעת בני אדם, הוא שנקרא אישים, והוא בזוה"ק פרשת לך (דף פא.) ומגו רעותא ומשיכו דנפשא דמשיך תמן אתמשך חילא אוחרא תמן מאינון דרגין דאתקרון אישים ועאל כלהו במשיכו דההוא זרעא אתבני מניה גופא ודא איהו חילא קדמאה. ובזהר חדש בראשית במדרש הנעלם (דף ו' ע"ב) חושב נמי עשרה כתות מלאכים מתתא לעילא, וחושב ג"כ מדרגה התחתונה אישים. ועל זה מודה גם בעל מחלקותו רבינו טודרוס הלוי בספר אוצר הכבוד כתב, אמת שבזה כוון לאמת, אכן התפלא מאין מצא לבו לכוון ולומר זאת. ובכמה מקומות נראה רמזים בפרטים ובכללים שמוכח שהיה לו קבלה אמיתית, וכמו שמזכיר שם בעשירי משני אמנם זכרון נחשת וכן נחשת קלל הראה בו קצת השתתפות, וכפשוטו אין לו פירוש ומוכח מפורש שרומז למאמר זה"ק תרומה (קלט.) כד שלטין טורין אחרנין ואיהו צריכא למיזן לון אצטבע בהאי גוון למיזן לון ואינון אקרון הרי נחשת. ודוגמת זה יש הרבה ואין כאן מקום האסף: