בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יָגֵ֤ן יְהוָה֙ בְּעַד֙ יוֹשֵׁ֣ב יְרוּשָׁלִַ֔ם וְהָיָ֞ה הַנִּכְשָׁ֥ל בָּהֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּדָוִ֑יד וּבֵ֤ית דָּוִיד֙ כֵּֽאלֹהִ֔ים כְּמַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה לִפְנֵיהֶֽם׃
שם משמואל
ונראה לפרש עפ"י דברי הש"ס פסחים שכ"ו דורות מבריאת העולם עד מ"ת הי' הקב"ה זן את העולם בחסדו, אך אחר מ"ת הכל מתנהג בדין ובמשפט מדה במדה לפי הזכות והחובה, ולאו דווקא התחתונים אלא אף עולמות העליונים והמלאכים מקבלים שפעם לפי הזכות והחובה של ישראל למטה וכבמדרש והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, שעלייתם וירידתם תלוי בו, אם עולה עולין עמו וכן ח"ו להיפוך, והכל הוא בשביל התורה שנתנה לישראל, כי כל העולמות נבראו בתורה כאמרם ז"ל הביט בתורה וברא את העולם, וכן כל קיומם הוא בתורה, ומאחר שנמסרה התורה לישראל ובאופן שישראל משפיעין בתורה וכ"כ ח"ו להיפוך, כמו שיבוא בדברינו לפנינו בעזה"י, שוב תלוי כל שפעם וקיומם בשמירת התורה שביד ישראל, וכל שתה תחת רגליו, וע"כ יש לומר שלא על ידיעת התורה לבד נתרגשו המלאכים, שהמלאכים יודעים סודות ורזי התורה יותר ממנו, וכמו שאיתא במקובלים שם המלאך רבו של משה, הרי שיודעים הסודות, וכן בש"ס שבת שכל אחד מסר לו דבר הרי שהי' צריך לקבל מהם, ורק לעתיד יהי' מחיצת ישראל לפנים ממלה"ש כמ"ש כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, אבל עדיין לא זכינו לזה, ובהכרח לומר שרגש המלאכים הי' על כי בנתינת התורה נמסר כל שפעם וקיומם בידי ישראל ובכשרון מעשיהם, א"כ הם מקבלים חיותם רק באמצעות ישראל ונחשב להם לירידה ממעלתם, ומעתה יובן מה שנקרא התורה שבוי', שגם התורה עצמה היא ביד ישראל שישראל בכשרון מעשיהם משפיעים בתורה וכמ"ש בסידור הרב זצללה"ה בפירוש תורה לשמה היינו לשם התורה להשפיע בה ולא להשלמת נפשו, וידיעת הפכים אחד, א"כ ח"ו כשישראל אין מכשירין מעשיהם הם פוגמים בתורה עצמה, וא"כ הי' הדבר רע בעיני המלאכים שיקבלו באמצעות קרוץ מחומר, וזהו שהזכירם הקב"ה שירדו אצל אאע"ה ואכלו בתוך ביתו, והיינו שאאע"ה המשיך רוחניות גבוה מאד בסעודתו שהכין להם והרוחניות הי' כ"כ גובר בהמאכל עד שהי' מאכל גם להמלאכים הנזונין מזיו השכינה, ובהסעודה ההיא הי' הרוחניות ממצות קבלת אורחים שגדולה מקבלת פני השכינה כמו שכבר הגדנו זה במק"א, וא"כ טעמו המלאכים טעם רוחניות גבוה בהמאכל מה שלא טעמו עוד מעולם, ובכן הראה להם הקב"ה לדעת שדבר הזה ששפעם יהי' מכאן ואילך באמצעות ישראל איננו ירידה להם אלא תוספות מעלה, שהרי סוף כל סוף ישראל יכשירו מעשיהם, ולעתיד כתיב והטיבך והרבך מאבותיך, וע"כ הפירוש תוספות מעלה אף גם מהאבות, שהרי האבות לא היו אלא שלשה ואיך שייך לומר והרבך מאבותיך, וע"כ על אבות העולם שהרי אין קורין אבות אלא לשלשה, ובהכרח לומר שלעתיד יהיו ישראל יותר במעלה ממה שהיו האבות בזמן היותם בעוה"ז, וכענין שכתוב בזכרי' והי' הנכשל בהם ביום ההוא כדוד ובית דוד כאלקים, א"כ מה שנמסרו ביד האדם הוא לטוב להם: