חסידות על זכריה יד:ח

וְזֶהוּ בְּחִינָה שֶׁל מָשִׁיחַ, כִּי כָּתוּב אֶצְלוֹ (ישעיהו י״א:ג׳): לֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפֹּט וְכוּ', אֶלָּא הַכֹּל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. כִּי אֲזַי יְתֻקַּן פַּרְצוּף מַלְכוּת בִּשְׁלֵמוּת, וְנִתְקַבֵּץ כָּל הַבְּחִינַת מַלְכוּת אֶל שָׁרְשׁוֹ, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה (עובדיה), וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ (זכריה י״ד:ח׳-ט׳), וְנוּכַל לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאֵנוּ לְמַעְלָה מִכָּל הָעוֹלָמוֹת, בְּלֹא שׁוּם לְבוּשׁ וְצִיּוּר וּתְמוּנָה.

ובזה תבין צחות דברי תו' כי מבואר כי עדות הוא דעות שהוא חיבור שנתחבר עם איזה אדם הוא עדות על מהותו ואיכותו של זה שנתחבר עמו ואפשר שזהו פי' אין עדות פ' מתרין כי ב' פירושים יש למשמעו' עדות ודעות וב' הפירושי' צריכין זה לזה כאמור עוד יש לפרש אין עדו' פ' מתרין כי מאחר שהוא לשון חיבור אין שייך חיבור פ' מתרי עוד יש לפרש כי א"א לחבר כ"א ע"י ממוצע ובחי' זה הממוצע אין פחו' מתרין וב' בחי' צדדים נתחברו ע"י זה הממוצע ובו לבדו צריך שיהי' ב' הבחי' של ב' הצדדי' שנתחברו וז"ש התו' אמר' במ"ד ג' מעידין זע"ז ור"ל שאין עדות פחו' מתרין שהו' חיבור ב' בחי' א"כ אינו פחו' מב' וחיבור תרין א"א כ"א ע"י ממוצע הרי ג' מעידי' זע"ז ואמר הקב"ה וישראל מעידין על שבת ור"ל כי חיבור הקב"ה וישראל [כי לשון מעידי' הוא חיבור וזה עדות על שבת דהיינו בסיב' שבת הגורם חיבור ישראל אל הקב"ה כמ"ש ושמרו בני ישראל את השבת כי אות היא ביני ובין בני ישראל שהוא אות וחיבור דבר ממוצע בין ב' בחי' הנ"ל ע"י שהוא יום מנוחה כמ"ש בל"ת אלה תולדות נח ברית שלום שהוא דבר ממוצע לחבר בחי' ליל שבת ביום שבת וז"ש זכור [יסוד] את [בחי' לילה] יום השבת בחינת יום לקדשו בסוד הרי את מקודשת לי ע"י זכור והבן. ישראל ושבת מעידין על הקב"ה שהוא א' כי חיבור ישראל אשר נשמתן חצובות מכסא הכבוד בסוד ישראל בני מלכים שהיא ה' אחרונה שבשם ושבת היא בינה ה' ראשונה וחיבורן שהם מעידין על הקב"ה ר"ל בסיבת הקב"ה שהוא ת"ת ו' שבשם המחברן כמ"ש בזוהר עד תאוות גבעות עולם יעו"ש וז"ש כי הוא אחד כי א"ח נתחבר עם ד'. הקב"ה ושבת מעידין על ישראל שהם יחידים באומות כי חיבור הקב"ה ושבת הוא ע' פנים של התורה קול יעקב הנקר' קב"ה ושביעי דשבת הגורם חבורן להשפיע זה לזה ע"י ישראל שהם יחידים באומות להשפיע להם בסוד ברכות לראש צדיק ועל זה סמכו לומר במנח' דשבת אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד וכו' ור"ל כי ג' שינוי זמן דשבת הלילה ויום שבת שחרית וזמן מנחה רמז לאבות אברהם יצחק יעקב וזהו שבת שנתחברו ג' קווין בבת יחידה וכמ"ש בזוהר ויקהל דף ר"ד שבת רזא דתלת אבהן דמתאחדן בבת יחידה ואינון בעלמא דאתי וכולא חד יעו"ש. ואינון סוד ג' סעודות דשבת ומנחה הרמוז נגד יעקב איש תם ותרגו' גבר שלים יושב אוהלים המשלים לתרין סטרין כי הוא המחבר ב' קווין שהוא בחינ' ממוצע דלכך נקרא עמודא דאמצעיתא. וע"כ יש ב' בחי' בדבר הממוצע ולכך נכללו בו ג' קווין וז"ש במנחה בשבת אתה אחד ונודע אחדותו כי שמו אחד וזהו ע"י ישראל שהם גוי אחד בארץ והוא סדר היחוד כי האותיות נקראו כלים ובו מתלבש רוחניות הספירות ובו אור אין סוף בסוד ואתה מחי' את כולם שהוא המייחד ומחבר השמות ואותיות כאשר זכרנו בהקדמה. וז"ש אתה אחד שהוא עצמות יחודו המתלבש בשמות רוחניי' הספירות בתוך בלי נפש אותיות התורה וז"ש אתה אחד זה הקב"ה ושמך אחד זהו שבת שמא דקב"ה כמ"ש בזוהר מהו שבת שמא וקב"ה וכו' כי שבת חיבור ג' קווין בבת הוא שם הויה' ג' אותיות ראשונות ג' קווים שנתחברו עם ה' אחרונה הנק' בת וז"ס יהוסף שנכלל יוסף ביעקב ג' אלפים משל וכו' ועמך ישראל הם יש ס' רבוא אותיות להתורה הם כלי הנפש אותיות שבו רוחניות הספירו' שבת ובתוכו אור א"ס שורש האחדו' ובזה יש מקום דביקו' לישראל ע"י שבת בו יתברך כמו שנא' אות היא ביני וביניכ' ע"י בחי' ממוצע שהוא במנח' סעודה ג' והבן