וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכָל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן מִבֵּ֤ית יְהוָה֙ יֵצֵ֔א וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־נַ֥חַל הַשִּׁטִּֽים׃
ליקוטי מוהר"ן
דַּע, שֶׁעַל־יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה נְהָרוֹת, כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, אֲזַי מַתְחִיל לִנְבֹּעַ מַעְיָן, בִּבְחִינַת (יואל ד): וּמַעְיָן מִבֵּית ה' יֵצֵא, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כד): בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת.
ליקוטי מוהר"ן
וְעִקַּר הַמַּעְיַן הַחָכְמָה מִן הַמִּקְדָּשׁ יָצָא, כִּי שָׁם הָיוּ מַקְרִיבִין הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁהֵם הַבַּהֲמִיּוּת וְכֹחַ הַדִּמְיוֹן. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים נ״א:י״ט): זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה – שֶׁשְּׁבִירַת הַדִּמְיוֹן הֵם הַקָּרְבָּנוֹת. וּבִשְׁבִיל זֶה אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: כְּשֶׁחָרַב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בָּטַל הַשָּׁמִיר וְכוּ'. וּכְשֶׁיִּבָּנֶה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, אָז יִתְקַיֵּם (יואל ד): וּמַעְיָן מִן הַמִּקְדָּשׁ יֵצֵא:
ליקוטי מוהר"ן
וְיָד, הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַעֲמִיד תַּלְמִידִים הֲגוּנִים, וּלְהַמְשִׁיךְ בָּהֶם רוּחַ חָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל״ד:ט׳): וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה יָדָיו עָלָיו. וְכֹחַ הַזֶּה יִהְיֶה לוֹ מִבֵּית ה', שֶׁמַּעְיַן הַחָכְמָה יוֹצֵא מִבֵּית ה' (יואל ד), כִּי בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת (משלי כ״ד:ג׳).