חסידות על יחזקאל א:ד

וָאֵ֡רֶא וְהִנֵּה֩ ר֨וּחַ סְעָרָ֜ה בָּאָ֣ה מִן־הַצָּפ֗וֹן עָנָ֤ן גָּדוֹל֙ וְאֵ֣שׁ מִתְלַקַּ֔חַת וְנֹ֥גַֽהּ ל֖וֹ סָבִ֑יב וּמִ֨תּוֹכָ֔הּ כְּעֵ֥ין הַחַשְׁמַ֖ל מִתּ֥וֹךְ הָאֵֽשׁ׃

ליקוטי מוהר"ן

כִּי יֵשׁ בְּחִינַת (תהלים לח): לִבִּי סְחַרְחַר, כִּי יֵשׁ קְלִפָּה, שֶׁהִיא מְעַקֶּמֶת וּמְסַבֶּבֶת הַלֵּב בְּעִקּוּמִים וְסִבּוּבִים וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה, וְהִיא בְּחִינַת קְלִפַּת נֹגַהּ. וְעַל־כֵּן נִקְרָא סְחַרְחַר, תַּרְגּוּם שֶׁל סָבִיב: סְחוֹר סְחוֹר, בְּחִינַת (יחזקאל א): וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב, כִּי הִיא בְּחִינַת תַּרְגּוּם, כַּמּוּבָא (ע' בליקוטי א' סי' י"ט), וְעַל־כֵּן כְּתִיב בִּלְשׁוֹן תַּרְגּוּם.
שאל רבBookmarkShareCopy

אגרא דכלה

ובני ישראל וכו' ותמלא האר"ץ אתם (שמות א ז). יש לרמז ותמלא הארץ, האר"ץ במילוי כזה "הי "אלף "ריש "צדי, בגימטריא תשם, הוא ב' פעמים ש"ע נהורין הידועים מסוד הפנים העליונים תרין תפוחין ממדה השביעית ואמת (שמות לד ו), וכן תיבת את"ם אתוון אמ"ת, ומשם בא להם שלא שינו את מלבוש"ם (ויק"ר פל"ב ה'), כאשר ידעת סוד מלבוש הוא בגימטריא אור פני אל, שהוא מש"ע נהורין עם כללי השמות בגימטריא מלבו"ש, (כידוע לטועמים מעץ חיים בסוד החשמ"ל), ומשם בא להם שלא שינו את שמ"ם ולשונם, רק בלשון הקודש שהוא אמ"ת, (שכל דבר שבעולם כמו שנקרא לו שם בלשון הקודש, הוא שמו האמיתיי והבן), ממדה הנקרא ואמ"ת. וזה שתמצא בפסוק ז' מדריגות להיות שהוא מדה ז', והם א' פרו, ב' וישרצו, ג' וירבו, ד' ויעצמו, ה' במאד, ו' מאד, ז' ותמלא וכו'. ומשם בא להם השמירה בסוד ההקף, מסוד ב' שמות אל במילוי, שכל שם בגימטריא הק"ף, ושניהם בגימטריא ש"ע, (ועם כללות הי' אותיות בגימטריא מלבו"ש, חשמ"ל (יחזקאל א ד), עתים חשות עתים ממללות (חגיגה י"ג ע"ב), על כן חשו ושתקו משארי לשונות ומללו בלשון הקודש והבן), והמשכיל יתבונן בדברינו טוב טעם ודעת, והשם הטוב יכפר ויהי רצון שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו:
שאל רבBookmarkShareCopy

שם משמואל

וירא אליו ה' וגו' והנה שלשה אנשים נצבים עליו, ויש להתבונן בענין מראה השכינה וג' מלאכים, הנה כתיב ביחזקאל וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב ובזוה"ק שרוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת הם שלש קליפות הטמאות לגמרי והרביעית הוא קליפת נוגה שהוא מתהפכת לכאן ולכאן שהצדיקים מהפכין אותה לקדושה, והרשעים מהפכין אותה לטומאה, ובספר התניא ששלש קליפות הטמאות מושכות את האדם ומסיתין אותו לדבר איסור ונוגה היא המסיתה להתענג בדברי רשות, והצדיקים שמקיימים בכל דרכיך דעהו, עושין מן הרשות מצוה, והרשעים להיפוך, ונראה דהנה באשר שורש כל העבירות הוא ע"ז ג"ע שפ"ד, ע"כ נראה שמוצאם מג' קליפות הנ"ל, רוח סערה מושכת לשפיכת דמים ובזוה"ק פ' ויקהל שרוח סערה הוא המסעיר גופא דבר נש וגורמת המיתה רח"ל, ע"כ נמשך מקליפה זו חטא שפ"ד, ענן גדול הוא המחשיך עיני השכל, וממנו נמשך חטא ע"ז שהוא טעות בשכל, אש מתלקחת ממנו נמשך אש זרה יצרא דג"ע וכלשון הש"ס קידושין נורא בי עמרם, ויש לומר נמי דענן גדול שיסודו מים שהוא חסד ממנו נמשך חטא ג"ע חסד דקליפה וכמו דור המבול שעיקר חטאם הי' בג"ע נמחו במים, ואש מתלקחת הוא יצרא דע"ז כבש"ס יומא על יצרא דע"ז נפק כי גוריא דנורא מבית קה"ק, ושני הפירושים אמת דכמו להבדיל בקדושה מיא כליל באשא ואשא במיא, אברהם ויצחק כבזוה"ק (קי"ח:) כן את זלע"ז עשה האלקים:
שאל רבBookmarkShareCopy