וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אלו [אֵלָ֔יו] עֲבֹר֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר בְּת֖וֹךְ יְרֽוּשָׁלִָ֑ם וְהִתְוִ֨יתָ תָּ֜ו עַל־מִצְח֣וֹת הָאֲנָשִׁ֗ים הַנֶּֽאֱנָחִים֙ וְהַנֶּ֣אֱנָקִ֔ים עַ֚ל כָּל־הַתּ֣וֹעֵב֔וֹת הַֽנַּעֲשׂ֖וֹת בְּתוֹכָֽהּ׃
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה בְּחִינַת ת, הַיְנוּ עַל־יְדֵי שֶׁנִּתְחַבְּרוּ וְנִתְקַשְּׁרוּ הַחֵי"ת וְהַנּוּ"ן וְנַעֲשָׂה בְּחִינַת "חֵן", עַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת תָּי"ו, שֶׁהוּא לְשׁוֹן חֲקִיקָה וּרְשִׁימָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל ט׳:ד׳): וְהִתְוִיתָ תָּו, כִּי עַל־יְדֵי הַחֵן נֶחְקָק וְנִרְשָׁם מָקוֹם בְּלֵב הַמִּתְבַּקֵּשׁ לְקַבֵּל הַבַּקָּשָׁה, כִּי עַל־יְדֵי הַחֵן נִתְקַבְּלוּ דְּבָרָיו.
ערבי נחל
ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל לעליו קונה שמים וארץ. ויש לדקדק דלא מצינו בכל המקרא תואר זה להש"י שהוא קונה שמים וארץ רק כאן, וכן אח"כ הרימותי ידי כו'. ויבואר, בהקדם מה שפירשתי פסוק (ישעיה נה, ז) יעזוב רשע דרכו כו' ולא דרכיכם כו' כי גבהו שמים מעל הארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם. והוא על פי מה שראיתי בספר אחד לבאר משארז"ל (שבת נ"ה) כשאמר הקב"ה (יחזקאל ט', ד',) והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים אמרה מדת הדין לפני הקב"ה רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו אמר לו הללו צדיקים גמורים כו'. וקשה, מה שאלה מדת הדין מה נשתנו, מה נשתנו? הא שמעה מפי הקב"ה הנאנחים על כל התועבות וע"כ הם צדיקים. ועוד יש לדקדק מה שדייק בתשובתו הללו צדיקים גמורים, דתיבת גמורים הוא מיותר.
אגרא דכלה
תמים תהיה עם י"י אלקיך (דברים יח יג). ירמוז על הימים שמן ראש השנה עד הושענא רבה באשמורת ב' שעות קודם היום, שאז היא עת רצון לגמור החתימה לטובה, ויש בהן ת"צ שעות מנין תמי"ם תהיה בכל השעות הללו עם י"י אלקיך, ות' רבתי להורות על הכתיבה והחתימה בימים האלה, שנרשם על כל איש ואיש באות הת', כנודע ת' תחי' כו' כמ"ש ביחזקאל (ט ד) והתוית ת', וכן יש באותיות כתיב"ה ת', ושאר אותיות הם כמנין הב"ל המחיה, וכן באותיות חתימ"ה יש ת', ושארית האותיות הם מחיה, עיין בספר ברית כהונת עולם ותבין: