וַיֵּרָ֖א לַכְּרֻבִ֑ים תַּבְנִית֙ יַד־אָדָ֔ם תַּ֖חַת כַּנְפֵיהֶֽם׃
ליקוטי מוהר"ן
לְשׁוֹן רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֶחָאַת כַּפַּיִם בַּתְּפִלָּה – כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרְרִים בְּחִינַת כְּנָפַיִם, שֶׁמִּשָּׁם בָּא הַדִּבּוּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קהלת י): וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר, וּכְתִיב (יחזקאל י): וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם.
ליקוטי מוהר"ן
גַּם מְחָאַת כַּף זֶה בְּחִינַת (יחזקאל י׳:ח׳): וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם, כִּי הַכְּנָפַיִם הֵם הַדִּבּוּרִים, בִּבְחִינַת (קהלת י׳:כ׳): וּבַעַל כְּנָפַיִם יַגֵּיד דָּבָר:
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה בְּחִינַת (יחזקאל י׳:ח׳): וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם – זֶה בְּחִינַת כַּנְפֵי הָרֵאָה שֶׁשָּׁם סוֹבֵב הָרוּחַ, בְּחִינַת מַקִּיפִים, שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת הֶאָרַת הַיָּדַיִם כַּנַּ"ל: