Chasidut על יחזקאל לז:א

והנה מבואר בתשובת נודע ביהודה חלק אה"ע סימן ב', דאין יכול לגרש בעל כרחה על ידי שליח, מדינא דגמרא מטעם הנ"ל דהוי חוב לה אין יכול להיות שליח, דהוי כמו תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים, דלא מהני אפילו עשאו שליח. והנה כבר כתבתי אני בספרי על הגליון שם וזה לשוני שם, בכאן יש תמיה גדולה עליו איך נעלם ממנו גמרא מפורשת בגיטין דף יו"ד ע"א וזה לשון הגמרא שם, בשליחות בע"כ דבגירושין איתא ובקידושין ליתא, ועיין שם בתוספת (ד"ה כי). וגם אשתמיטתיה הגמרא שם בגיטין דף כ"א ע"א מתקיף לה ר' שימי בר אשי והא שליחות לקבלה כו', ועיין שם ברש"י ד"ה והא שליחות, עד כאן דברי שם. והנה כעת נדפס תשובות נודע ביהודה החדשות הנקרא נודע ביהודה מהדורא בתרא בחלק אה"ע סימן ק"י, שתפסו עליו חכמי הדור בזה, והוא מקיים דבריו שם, עיין עליו. (והנה לתשובת נודע ביהודה הנ"ל, יצא עוד דין חדש למאי דאיתא בכתובות (דף ע"ד.) דמעשה דאי אפשר לעשות על ידי שליח, לא מהני ביה שום תנאי לבטל, אם כן בגט בעל כרחה אף אם מגרשה בעצמו בלא שליח, לא מהני ביה שום תנאי לבטל המעשה, דהא דומה לחליצה דאי אפשר לעשות על ידי שליח, הוי מעשה רב ואין כח לתנאי לבטלו, עיין שם. ואם כן גם בזה שייך הטעם הנ"ל והבן), (ועיין מ"ש לעיל בפרשת מטות בדיני תנאי בגיטין באריכות). ועל פי זה נתיישב לשון הפסוק, דקשיא לן הנך שני תיבות אשר שלחתי, דלא דבר ריק הוא דודאי כל האומות מודין דלא נתגלה הקב"ה בפומבי לעיני כל, כמו שהיה הקידושין בפומבי במעמד הנבחר, ומבואר לכל דלא יתכן התגלות ית"ש לאינם עושים רצונו, רק שאומרים שהיה ספר כריתות ח"ו על ידי נביא, דהיינו על ידי הושע כמו שאומרים האומות. לכך התנבא ואמר אי זה ספר כריתות אמכם, ואף שנאמר בנביאות הושע (ב א) לא עמי, הרי נאמר שם מיד והיה במקום כו', וראיה לדבר דעל ידי שליחות לא יתכן גט בעל כרחה כנ"ל. ולזה מכוון הפסוק איזה ספר כריתות אמכם, ושמא תאמר נביאות הושע, לזה אמר אשר שלחתי ותסב על הנבואה הנ"ל, ולא יתכן לספר כריתות בעל כרחה שיהיה על ידי שליח, אלא ודאי דאין זה ספר כריתות כלל כנ"ל, ושייך שפיר לשון נקיבה דקאי על הנבואה נקראת לשון נקיבה (ישעיה נ"א), כמו היתה עלי יד ה' (יחזקאל לז א) והבן.