דַּבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם וְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חברו [חֲבֵרָ֑יו] וְנָתַתִּי֩ אוֹתָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֙ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד וְהָי֥וּ אֶחָ֖ד בְּיָדִֽי׃
שם משמואל
ולפי האמור יש להבין התיקון שיהי' לעתיד לעדת קרח, מאחר שכל הקלקול נצמח מפאת מכירת יוסף, ולעתיד שיהי' גמר התיקון לזה כמ"ש ביחזקאל הנה אני לוקח את עץ יוסף וגו' ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתים לעץ אחד והיו אחד בידי, וכמ"ש בישעי' אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצור את אפרים, ויתוקן שורש החטא ממילא יתוקן כל החטא, וזה יהי' בימות המשיח עוד לפני עוה"ב:
שם משמואל
בזמירות נוטרי ליום השביעי זכור ושמור להקם שמחם בבנין שלם באור פניך תבהיקם ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם, נראה דהנה כבר אמרנו שיוסף הוא זכור ויהודה הוא שמור, שיוסף הוא בבחינת הראש שבישראל כבמדרש ויחי שאמר יוסף לשבטים אתם הגוף ואני הראש שנאמר תבואתה לראש יוסף, והוא זכור ושמור שהוא במוח, ויהודה הוא הלב של ישראל שהוא מלך ולבו לב כל העם כמ"ש הרמב"ם, ובשבת שזכור ושמור בדבור אחד נאמרו, והוא דוגמת התאחדות יהודה ויוסף שהוא התאחדות כלל ישראל ומרומז על לעתיד כבמדרש, והנה שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ למנות עליהם מלך ולמחות זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה, הפי' כי עיקר המאחד את ישראל להיות כאיש אחד הוא בית הבחירה שכולם מתקבצים בבית אחד ואין לנו אלא כ"ג אחד, וכל התפלות מתקבצים שמה כמ"ש והתפללו אליך דרך ארצם, וכבש"ס ברכות יכוונו את לבם נגד בית קדשי קדשים ומשם נעשה מכולם עטרה אחת לחי עולמים, אך צריך שתקדים לזה ביאתם לארץ שארץ ישראל הוא המאחד כל ישראל בארץ אחת, ואח"כ למנות להם מלך שמלך הוא מאחד עוד יותר, ונקרא עוצר כמ"ש זה יעצור בעמי שפירש"י שמקבצם יחד שלא יתפזרו אנה ואנה, ולעומת זה הוא עמלק קוצץ בן קוצץ נרגן מפריד אלוף ומצווין למחות את שמו ואח"כ זוכין לבית הבחירה שהוא התאחדות לגמרי כאיש אחד, ויש לומר ששלשה מיני התאחדות היינו ארץ ישראל ומלך ובית הבחירה הם נגד גוף ונפש ושכל, ארץ ישראל הוא המאחד בגוף ומלך בנפש ובית הבחירה בשכל, וכן לעתיד ומפורש ביחזקאל בהפטורה של שבת זו הנה אני לוקח את עץ יוסף וגו' ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי וגו' והבאתי אותם אל אדמתם וגו' ומלך אחד יהי' לכולם למלך וגו' ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם, הרי כל שלשה מיני התאחדות:
שם משמואל
ונראה עפ"י מה שהגדנו לעיל שקיבוץ כל המצות מכל הגלגולין לעשות מכולם כענין מנורה אחת שלימה מקובצת מפרקים וחוליות, צריך להיות קודם עוה"ב כדי שעם הכנסת אלף השביעי שהוא עוה"ב ישרה עליהם אור ה', יש לומר שזמן המעותד לקיבוץ זה הוא ימות המשיח, וכמו שהמשיח יקבץ את נדחי ישראל בכלל, כן נמי בפרט של כל אחד ואחד מישראל יקבץ כל התיקונים והשלימות מכל הגלגולים ומכל השיתא אלפי שני לעשותן קומה אחת שלימה, וכמו למשל בגשמיות כשצורף עושה מנורה של חוליות, שצריך אח"כ ליישר כל חוליא בלי שום עיקום ויותרת בכדי שתהא מותאמת לחברתה, כן הוא הנמשל במצות ומעש"ט שיהיו צריכין לישר ולפשט מעט עקמומיות, וכמו בכלל לעשות כל ישראל גוי אחד בארץ, וכמ"ש ביחזקאל (ל"ז י"ט) והיו אחד בידי, כן נמי בכל פרט ופרט, וזמן ימות המשיח הוא הכנה לעוה"ב והוא אמצעי בין עוה"ז לעוה"ב: