חסידות על יחזקאל מד:יט

והענין עסק בלא יראה ואין צ"ל אם ח"ו נתכוין לאיזה פניה גאוה או קנטור מוטב אם לא עסק כלל וכן בכל עניני אכילה ושתיה ומשגל ומלאכ' זה עשה לתועל' עצמו למלאות תאותו נקרא פושעים יכשלו בם וזה השני אכל ושתה בכל עניני עה"ז כמו הראשון רק שנתכוין שיהי' לו כח לעבוד הבורא ומכ"ש אם יש לו בינת אדם לכוין להעלות ניצוצות ולייחד ד' יסודות שיש בכל דבר וכנ"ל ולקיים בכל דרכך דעהו נקרא צדיקים ילכו בם וכמו שדרשו חז"ל כך על ב' שאכלו פסח ביחד זה נתכוין וכו' הרי שפיר אמרו אין בן חמץ למצה אלא משהו שהיא קב חומטין שצריך לערב בתבוא' שהיא יראת ה' אשר היא אוצרו והוא אות ה' שבשם והאדם הנקרא עולם לידון בפסח על התבואה הנ"ל שלא יפסיד ע"י קב חומטין הנז' וזה בפסח שנצטווה באכילת מצה ולא יראה לו חמץ היינו שיהי' נזהר בזה המשהו חמץ ואז ניצול כל השנה מחטא ושפיר ודי למבין. בעצרת על פירות האילן כי נודע האילן שהוא עץ השדה הוא תפארת ישראל אות ו' שבשם והנה יש אל ו' זו ו' זעירא שהוא סוד הנקרא פרי העץ כנודע בכוונת הברכה והוא בעולם.

והענין בביאור פסוקי יחזקאל ויובן פסוקי שיר השירים ג"כ ובצאתם אל החצר החיצונה וכו' ור"ל כי הכהנים בני צדוק שפתי כהן תורה יבוקש מפיהו וגו' ורבים השיב מעון ובא תורתינו ללמדינו כי להשיב המוני עם מעון לקרבם לעבודתו ית' צריך תחלה שיתחבר עמהן כמו במשל שר ששינה לבושי כבודו וכו' וז"ש בצאתם אל החצר החיצונ' שהיא מדריגת אנשי החומר שהיא חצר אל בית הפנימי אנשי הצורה. וקאמר הפסוק כי יפשטו את בגדיהם אשר הם משרתים בם בקודש ולבשו בגדים אחרים וכו' שהוא ממש כמו במשל הנ"ל שלבש השר בגדי פחותי הערך שבזה יוכל להתחבר עמו. וז"ש ולא יקדשו את העם בבגדיהן ור"ל כי בלא"ה לא יוכלו לקדש העם המוניים בבגדיהן שמשרתים בקודש וק"ל.

א"כ ע"י שהם גבורים לשתות יין מזה נמשך הוי ב' שהם חכמים בעיניהם. ועי"ז שאינו עולה א"כ ע"כ הוא יורד ממנו ואינו מרגיש וגורם הוי א' שמושך העון בחבלי שוא שאינו נרגשבו כי אם לאחר זמן שנעשה כעבותת העגלה חטאה ואז בשובו נעשה מזדונות זכיות והוא יעקב חבל נחלתו וק"ל.