מִקְוֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְהוָ֔ה כָּל־עֹזְבֶ֖יךָ יֵבֹ֑שׁוּ יסורי [וְסוּרַי֙] בָּאָ֣רֶץ יִכָּתֵ֔בוּ כִּ֥י עָזְב֛וּ מְק֥וֹר מַֽיִם־חַיִּ֖ים אֶת־יְהוָֽה׃ (ס)
בית אהרן
במשנה אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ד'. מה מקוה מטהר את הטמאים. אף הקב"ה מטהר את ישראל:
ישמח משה
כי ביום הזה יכפר עליכם וגו' לפני ה' תטהרו (ויקרא טז ל). בסוף יומא (פ"ה ע"ב) אמר ר' עקיבא אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים, ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים. על פי המבואר כי דבר יקר, נקל בו הכתם והפגם במעט מן המעט. וגם מהמבואר כי אינו דומה הניקיון של הבגדים וצחצוחן המובאין לפני הדיוט, כהמובאין לפני מלך גדול, דלזה צריך אומן גדול, וגם צריך לזה דבר יקר המנקה היטב, ולא יועיל לזה המנקים הפשוטים כמו נתר ובורית. והנה ידוע כי נשמותינו חלק אלקי ממעל דבר יקר מאד שורש גבוה מעל גבוה יותר ויותר ממלאכי השרת, ובדבר קל נעשה בו כתם ופגם, וגם צריך ניקיון להביאו לפני מלך גדול ונורא שאין כמוהו, על כן איזה אומן נמצא לנקות דבר יקר כזה וניקיות כזה שצריך לפני מלך גדול כזה, היספיקו כל רופאי גלעד, ומכל שכן האיך נמצא דבר יקר המנקה שצריך לזה, היספיק כל צרי גלעד. אבל הבטיחנו לבל נתייאש כי לעומת זה שמובא לפניו ית' שהוא מלך גדול ונורא, הלא הוא בעצמו המטהר והמנקה, ואין לך אומן כמוהו ית', ולעומת שצריך דבר יקר שהאומן ינקה, הוא ית' כביכול בעצמו הוא הדבר יקר, כי כביכול בעצמותו הוא המנקה. וזה אמרו אשריכם ישראל לפני מי דייקא אתם דייקא מטהרים ר"ל לפני מלך גדול, ובגד חשוב כנשמתכם, לעומת זה ומי מטהר וכו', ואומר (ירמיה יז יג) מקוה וכו' כנ"ל, ולכך סמוך המאמר הנ"ל למה שמביא לפניו לפני ה' תטהרו, דהיינו לפני ה' דייקא תטהרו דייקא, ולכך אמר תקנתיה, והבן. והנה עוד יש מכוון בזה כי לפני ה' ודאי תטהרו, כי מקוה ישראל ה', רק צריך התעוררת רב לבא לפני ה', והבן.
בעל שם טוב
ועוד יכוין בהיותו במקוה כי שם אדני מלכות הוא סוד הדיבור, ושם הוי"ה זעיר אנפין הוא סוד הקול, ושם אהיה סוד המחשבה, ובמקוה הגג של המקוה נגד שם אהיה, והד' רוחות של המקוה נגד ד' אותיות הוי"ה, וקרקעית המקוה נגד שם אדני. והשלשה שמות הנ"ל הם גימטריא יב"ק הוא סוד יחוד ברכה קדושה, ויכוין שנכנס לבקש מהשם יתברך טהרה וקדושה למחשבתו ולקולו ולדיבורו, ואז על ידי כוונות הנ"ל אף אם שבע יפול צדיק וקם (משלי כ״ד:ט״ז), היינו אף אם ירד שבע מעלות אחורנית, ירפאהו השם יתברך, ויכרות עמו ברית חדשה אשר לא תופר, ואז יאיר על נשמתו קומה הרוחניות קומה אותיות מקוה. סא"ה גימטריא אדנ"י ס"ה, ואות א שבסא"ה הוא סוד חכמה, שהוא יוד ראשונה דשם הוי"ה, ויו"ד במילואו כזה יו"ד מרמז הו' לו' קבין שבסאה, רצה לומר, לשש מעלות שבמקוה כנ"ל, ששורש מילויים של ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן גימטריא ק"ב, ו' פעמים קב גימטריא ברית, לתקן הפגם של ברית קודש, והד' של מילוי יוד רמז לד' לוגין, יהו במילוי אלפין [כזה יוד הא ואו] בגימטריא לוג, ועל ידי זה יזכה לעבודת השם יתברך. ויאמר פסוק זה עם הכוונה (ירמיהו י״ד:ח׳ ושם י"ז) מקוה ישראל ה' מושיע בעת צרה, ויכוין ר"ת מקוה ישראל הוא מי ור"ת יהוה מושיע הוא ר"ת ים שהוא סוד השכינה, שממנה מתגלים הדינים בעולם הזה, ומיתוק הדינים הוא על ידי שמעלה אותם לשרשם, שהוא יסוד הבינה שממנה מתערין הדינים, שבה שם אלף הה יוד הה כנ"ל שהוא בגימטריא מקוה, ושם נמתקין בסוד הלידה על ידי המים שבמקוה דהיינו ט' יודין דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שעולים בגימטריא צ' כמנין מים, ועל ידי ד' יודין דע"ב שהם מ' סאה, כי גילוי הגבורות הוא סוד שם אגלא, ר"ל שמתגלים החמשה גבורות שהם שורש של כל הגבורות ומתגלים בשכינה תתאה סוד אדני, אמנם כשמתעלים הגבורות לשרשם שהוא סוד מי שנקרא בינה, ונמתקים שם בסוד הלידה חדשה נרמז שם הנ"ל שמספרו אלד, לכן יכוון כששוחה ראשו לתוך המים לטבול בשם אהיה אלד משולב כזה א א ה ל י ד ה: