הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ (ס)
ליקוטי מוהר"ן
וְהוּא בְּחִינַת: אֵם הַבָּנִים. הַיְנוּ, כְּמוֹ שֶׁהָאֵם הוֹלֶכֶת תָּמִיד עִם בָּנֶיהָ, וְאֵינָהּ שׁוֹכַחַת אוֹתָם, כֵּן הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁכִינָה, הוֹלֶכֶת עִם הָאָדָם תָּמִיד. וְזֶהוּ (ירמיהו ל״א:כ׳): כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ; הַיְנוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהַדִּבּוּר זוֹכֶרֶת אוֹתוֹ תָּמִיד, וְהוֹלֶכֶת עִמּוֹ אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם הַטִּנֹּפֶת.
בעל שם טוב
הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים וגו' (ירמיהו ל״א:כ׳), למי נפנה, לימין ואין עוזר וכו', האם נמכור את עצמינו לעבדים לאומות העולם, ואילו לעבדים נמכרנו החרשתי, אף על פי כן בנמכר לעקר משפחת גר כתיב (בפ' בהר) או דודו או בן דודו יגאלנו, וקרובי אם אפסו הן אתה נותרת (לשון הפייט בגאולה לשבת חמישי אחר פסח) כדכתיב (בתהילים קמ״ה:י״ח) קרוב ה' לכל קוראיו, גואלי אם פסו הן אתה נשארת (שם בפייט הנזכר) כל שכן שכתבת בתורתך בסוף הצ"ח קללות (בפ' תבא) והתמכרתם שם לעבדים ולשפחות ואין קונה, ואף על פי כן עבדים אנחנו כמו שכתוב (ישעיהו כ״ו:י״ג) בעלונו אדונים זולתך, והרי כתיב בתורתך (בפ' תצא) לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו עמך ישב בקרבך וכו' בטוב לו לא תוננו, והרי אנחנו נסים היום אליך, כמו שכתוב (ירמיהו ט״ז:י״ט) ה' עוזי ומנוסי, אליך אנוס לעזרה, לפני כסא כבודך, לא תסגרינו לאדון הצר השר הסורר: