אֵ֚יךְ תֹּֽאמְר֔וּ גִּבּוֹרִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לַמִּלְחָמָֽה׃
שם משמואל
ויש לומר דזהו הענין דמקדש ראשון חרב בשביל שהי' בו ע"ז ג"ע ושפ"ד, ומקדש שני בשביל שנאת חנם, דהנה מואב שורשם מג"ע וכמ"ש במכילתא שלכן לא רצו לקבל התורה מפני שכתוב בה לא תנאף, וגם בע"ז היו משוקעים מאד כמ"ש הרמב"ן פ' חקת כ"א פסוק כ"ט, ובודאי גם בשפיכת דמים היו מורגלים כמ"ש בירמי' איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה, וכן מצינו בבנות מואב שהסיתו לישראל בג"ע וע"ז, והכוונה היתה לשפ"ד שנהרגו מישראל כ"ד אלף, וע"כ כאשר התגברה קליפת מואב הכניסה בישראל יצה"ר של שלש עבירות אלו עד שנחרב הבית וחרבן בית שני הי' מפאת שהתגברה קליפת מדין והכניסה בלבם שנאת חנם: