חסידות על ישעיהו ט:ה

וארא אל אברהם וגו'. להבין מה הי' זה תשובה על שאלתו למה הרעות וגו'. ואם עדיין לא היתה עת הגאולה, ושצריכין עוד למירוק למה זה שלחתני כמו שפירשו המפרשים ז"ל, ונראה דהנה היו ז' צדיקים מאברהם עד משה שכל אחד הוריד את השכינה מרקיע לרקיע עד משה רבינו ע"ה שהורידה לארץ כדאיתא במדרש, ונראה דכמו שביעי בימים היא שבת כ"כ משה רבינו ע"ה הי' השבת של ז' הצדיקים, היינו שכל ששה הצדיקים שלפניו היו כמו ששת ימי המעשה שעבודתם הי' להמשיך קדושה בעולם הטבע להאיר את הטבע באור אלקי, וכבמדרש נח משל למלך שמהלך במבואות האפלים וכו' עד בוא והאיר לפני, כי בכל ענינים שהי' הטבע עומד כנגדם כמו עשרה נסיונות שנתנסה אברהם אבינו ע"ה, וכמ"ש בעל העקידה על דברי המדרש ויצא נעשה כל העולם ככותל לפטו, והם בכח קדושתם בקעו את כל חומות ברזל העומדים לפניהם ונמשכו אחר רצון השי"ת, בזה האירו את עולם הטבע עד שהי' בכחם להוציא יקר מזולל ולגייר גיורים, ולברר הטוב מן הרע, והוא בכח השם אל ש' לעשות נסים נסתרים מלובש בטבע כמ"ש הרמב"ן, עד שבא משה רבינו ע"ה ועשה אותות ומופתים יוצאים מהיקש הטבע לגמרי והראה שהטבע נדחה לגמרי מפני רצון השי"ת, והוא בכח שם הוי' שנותן בכל עת הוי' חדשה, ולעשות אותות ומופתים בשינוי ממנהגו של עולם, והוא כעין יום השבר שאין בו מלאכת הברורים כלל וכאילו כל מלאכתך עשוי', רק שביתה והעלאת העולמות היפוך ששת ימי המעשה, שהם עולם הטבע שהי' נמתחת והולכת, אך הנה לפי הנהגת ששת ימי המעשה, ועבודת ה' לברר את הטוב מן הרע, לעומת זה מאירה אח"כ באדם קדושת השבת, שבמה שהאדם הולך ובוקע את כל חומות ברזל שכנגדו, ולמרות כל המניעות והמחשבות הטורדות אותו הוא מתאמץ בעבודת ה', זה נקרא שהוא הולך בחושך ולא יושב, וזה שכתוב (ישעי' ט' ה') יושבי בארץ צלמות אור נגה עליהם העם ההולכים בחושך ראו אור גדול, ויש לפרש שהאור גדול הוא אור השבת אבל יושב וגו', היינו מי שהמניעות מטרידים אותו ומונעים אותו מהלוך בעבודת השי"ת ונשאר יושב, לזה אור השבת נגה עליהם בלבד, ולא אור גדול כאותן ההולכים בחושך, וכ"כ האבות הקדושים בשביל עבודתם כענין ששת ימי המעשה והילוך בחושך כמ"ש אשר התהלכו אבותי לפניו, וכבמדרש הנ"ל, שהאירו במבואות האפלים וכמ"ש מי העיר ממזרח שדרשו כמו האיר, אח"כ הי' ביכולת משה רבינו ע"ה לפתוח את עולם הנסים בשביתת הטבע מענין שבת, וזה בכל עצב יהי' מותר ובמדרש בכל הדברים שאדם נושא ונותן בהן ד"ת הוא נוטל עליהם שכר, היינו בכל הדברים שהוא עושה עפ"י הנהגת ושכל התורה בזה הוא מאיר אור התורה בעולם הטבע ונוטל עלי' שכר היינו אור קדושת שבת:

ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר וגו'. הנה כתיב ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה. ישועה נק' בחי' כתרא עילאה קדישא שמשם הוא מקור הישועה והחסד והרחמים. ותרין מעיינין דילי' הם י"ה דאינון חכמה ובינה. ומשם בא השפע והישועה לחמשה בחי' הנק' חמש ישועות. וזה"ש דהמע"ה כוס ישועות אשא כו' כי כמו שהכוס הוא כלי לקבל את היין הנתון בו ככה הוא בחי' דהמע"ה שהוא המלוכה העליונה כביכול. הוא כלי לקבל מהחמש ישועות ע"י בחי' צדיק חי עולמים דאיהו אתקשרותא דכולא ולשאוב בששון סוד צדיק חי העולמים. כמארז"ל וששון זה מילה אות ברית הוא לעולם ולהשפיע ולמלאות כוס ישועות כנ"ל סוד המלוכה הק'. ודהמע"ה רצה להעלותן למקורן ולשורשן הרמה בקודש. וזהו כוס ישועות אשא. וכפי מ"ש בתזוה"ק ע"פ כוס ישועות אשא ה' אצבען דסחרין על כוס רומזים לה' ישועות עילאין דנפקין מגו עלמא עילאה עולם החירות כידוע למביני מדע. שכ"א כלול מיו"ד קדושות. והן בכללות נו"ן ש"ב. והן הן אותיות מנצפ"ך פשוטות וכפולות. ואינון ה' ישועות נק' בנות צלפח"ד. וזהו פי' הפסוק ותקרבנה בנות צלפח"ד. שהיו מקרבין עצמותם לשורשם העליון. שה' ישועות הנ"ל נק' בלשון בנו"ת דסחרין לשכינתא מחמת שהן מקבלין שפע ממקור העליון. ונק' בנות צלפח"ד. צלפ ח"ד אילן חד כי לית תמן פירוד בסוד תרין ריעין דלא מתפרשין: או יאמר בנות צלפחד. צ"ל פח"ד. כי ה' אותיות מנצפ"ך כפופים רומזים לגבורות קדושות. ומשם בא הפחד והמורא על שונאי ישראל וע"כ עושי רשעה. שלא יתקרבו לקדושה עליונה. ולא יוכלו להרע לישראל ורצונם ותשוקתם של הה' ישועות הוא שיהי' להם אחיזה ונחלה בארץ הק' והטהורה. ושיוכלו לעלות למקורן ולשורשן הרמה להשפיע ולמלאות את הכוס ישועות סוד המלוכה הק'. ורצונם לקרב את הישועה והגאולה של משיח צדקנו שיבוא בב"א. וזהו ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר. הוא משיח צדקנו. כי ידוע שסוד הגלות הוא להעלות רפ"ח ניצוצין קדישין הרמוזים בתיבת חפ"ר. בן גלעד. ע"ד שיעקב קרא לו גלע"ד. הוא ג"כ עולם החירות מתוק הדינין. שם של ע"ד בחילוף שם אלהים והיינו שבזה ינצח את אויביו לע"ל על שעברו את הג"ל. ע"ד אשר הציב לבן הארמי עם יעקב אע"ה. והם עברו את הגל להרע לישראל: או יאמר בן גלע"ד. ע"ד. ע' וד'. רבתי שבפסוק שמ"ע כו' אח"ד. והם אותיות ע"ד. מחמת שאנחנו עמו ב"י מייחדים שמו ית' לעילא ותתא. ואנו מעידים על יחודו ית"ש. ונשאר משמ"ע אותיות ש"ם. ומאח"ד אותיות א"ח. ואז נעשה צירוף אשמ"ח. (הוא. ש"ם. א"ח. מחמת עדות שלנו על יחודו ית"ש. נתגלה לנו שם א"ח בבחי' דכר. שהוא א"ח. וזהו בן גלע"ד שנתגלה לנו הש"ם א"ח. ע"י ע"ד רבתי) בן מכיר בן מַכִיר בְפַתַח. שהוא יכיר ויודיע ויגלה ויפרסם את הקב"ה לישראל. וכמ"ש כי ילד יולד לנו בן ניתן לנו ותהי המשרה על שכמו למרבה המשרה ולשלום אין קץ. בן מנשה. מלשון כי נשני אלהים את כל עמלי. היינו שע"י ישכחו ישראל את כל עמלם וצרתם שהיה להם בהגלות. ואלה שמות בנותיו. ה' ישועות הנ"ל. כ"א יש לה שם מיוחד בפ"ע. מפני פועל הטוב שיש בה. שם הראשונה מחל"ה. לשון מחול לה. כי שם מקור הסליחה. או לשון מחול להצדיקים לע"ל: שם השנית עם צירוף הראשונה מחל"ה נע"ה. פי' שנע והלך כל מחל"ה מזרע ישראל מחמת מיתוק הדינים: שם השלישית חגל"ה. לשון. ח"ג. לה. שמחה וחדוה תמן: שם הרביעית מלכ"ה. התגלות מלכותא קדישא: שם החמישית תרצ"ה. רומז שהכנ"י הוא מרוצה לפני הקב"ה. לעשות הכל כרצונם אחר התגלות אור העליון עולם החירות. ונעשה מצר"ה רצ"ה ממיתוק הדינים. ונעשה הכל רחמים: וזהו פירוש ותעמודנה. ה' ישועות הנ"ל. לפני משה. בחי' הדעת. ולפני אלעזר הכהן גדול עליון. ולפני כו'. למה יגרע שם אבינו כו'. תנה לנו אחוזה כו'. כי ע"י ישראל מתגלה ש"ם א"ח בבחי' דכר ומשפיע. וזהו בתוך אחי אבינו. א"ב לשון רצון. כמו ולא אבו כו'. רצונינו שיהיה לנו אחוזה בבחי' א"ח דכר. וזהו בתוך אחי אבינו. וזהו ויקרב משה את משפטן. משפט נו"ן רבתי. עולם החירות נש"ב. לפני ה'. דייקא. ויאמר ה' אל משה. בחי' דעת. כן בנות צלפחד דוברות. היינו כן הוא. ע' אנפין לאורייתא. והם ע' עטורין דעל גבי חמשי"ן. נש"ב. דוברות הוא מלשון הנהגה. כמו דבר אחד לדור. היינו הנהגה של הע' אנפין הוא ע"י ה' ישועות הנק' בשם בנות צלפח"ד. וכנים דבריהם והנהגתם. נתון תתן להם אחוזת נחל"ה נח"ל ה'. בתוך אחי אביהן. היינו בתוך הדביקות של החכמה עילאה קדישא הנק' א"ב. וא"ח הוא לשון דביקות. ודכר משפיע להכנ"י. ממעייני הישועה כל ברכאין טבין וכיה"ר אמן: או יאמר בן חפ"ר חפ"ר אותיות רפ"ח שהוא מספר. ד' פעמים ע"ב. דידוע דשם ע"ב הק'. הוא עולם המחשבה. ובכל עולם מד' עולמות אבי"ע. יש ג"כ שם ע"ב. רק שהם בבחי' שונות. בעולם האצילות הוא הוי"ה במילוי יודי"ן גימ' ע"ב. ובעולם הבריאה שהוא שם ס"ג הק'. עם יו"ד אותיות הוא ג"כ בבחי' שם ע"ב. עם הכולל. ובעולם היצירה שהוא שם מ"ה הק' עם הוי"ה פשוטה והכולל הוא ג"כ שם ע"ב. ובעולם העשיה. ריבוע של שם הוי"ה כזה י'. י"ה. יה"ו. יהו"ה. עולה מספרו ג"כ שם ע"ב: והנה ה' ישועות הנ"ל. סובבים להכנ"י כחמש עלין תקיפין הסובבים לשושנה לשומרה מכל דינין בישין שלא יתקרבו לה. ורצונם להמשיך להכנ"י השפעה מעולם המחשבה. מכל ד' עולמות אבי"ע. ולדבקה ג"כ בעולם המחשבה להיות עיקר דיבוקה של הכנ"י עם בחי' ע"ב. שהוא עולם המחשבה. מכל עולם ועולם מד' עולמות אבי"ע. כך הוא כוונת הה' ישועות הנ"ל. בהתקרבותם לפני משה שהוא סוד הדעת העליון. כמש"ה ותקרבנה בנות צלפחד לפני משה כו'. ולכן בבחי' זאת נק' ג"כ בן חפ"ר. שהוא גימ' ד"פ ע"ב. והבן כ"ז היטב: