חסידות על ישעיהו כב:ח

בזהר תרומה (ח"ב דף קע"ב ע"א) חלונא חדא איקרי חלון זהר"א, וביה נפקא כוכבא חדא דאיקרי לחכימי י"ד, ודא איהו היתוכא דקא מהתך לתתא בשולטנותא דיהודה לאו דאית ליה חולקא ביה, דהא לית לשבטין דישראל חולקא ואחסנא בהו, אלא שבטא דיהודה שלטא על האי ולא איהו עליה, וכד אסטו בני יהודה אורחייהו מבתר קוב"ה, אזלו למנדע בתר חלונא דא והאי כוכבא, ואמרו דהאי ידא דקא מנצח לשאר עמין, דכתיב ביה (בראשית מט ח) יד"ך בעורף אויביך וכו', האי כוכבא כד נפיק פשיט חד י"ד בחמש אצבעין נהיר ונציץ בהאי חלון מאריהון דקוסמין וחרשין דחלי מהאי אתר, בגין דבשעתא דהאי שלטא, כולהו קוסמין וחרשין מתבלבלי ולא אצלח בידייהון, ואי תימא הואיל ואיהי האי רקיעא טמירא האיך ידעי ליה, אלא סימנא אית לון לבר ידעי דהא שלטא כוכבא דא ודחלי תדיר מיניה ולא אצלח בידיהון אינון קסמין וחרשין, ועל דא אית זמנין דאצלחו ביה בני נשא, ואית זמנין דלא אצלחו ביה, ובגין דא אינון מארי קוסמין וחרשין מתמעטי מעלמא, בגין דלא ידעין עיקרא כד חמאן דלא אצלח בידייהו, ועל דא אינון קדמאי הוו ידעי ומסתכלין לבר בהאי סימנא דקא ידעי, עכ"ל. ובזה יתפרש וירא בלק בן צפור (במדבר כב ב), (הוא דוקא בגודל חכמתו בטומאה ראה) את כל אשר עשה ישראל לאמרי, (עם היות האמוריי"ם גם כן מארי מכשפין וקוסמין, כנודע מדברי רז"ל בכמה עניינים שאמרו שזהו דרכי האמור"י שהם ענייני כשופים, עם כל זה לא יכלו להם בכישופם ואדרבא נעקרו מן העולם, ראה בלק דוקא מהיכן היתה זאת, כי הוא ראה הסימן וידע דשליט כוכבא דא בחלונא דא, על כן) (במדבר כב ג) ויג"ר מואב וכו' נתיירא מאד, (ואפקיה בלשון ויג"ר, כי יג"ר בגימטריא זהר"א היינו החלון הנ"ל), כי רב הוא (ברבו יתירא לבטל כל מיני כשופים), וזהו (במדבר כב ז) וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים ביד"ם, לקחו הקסמים דוקא ביד"ם, שרצו לבטל כוכב הנקרא י"ד, וגם לקחו הקסמים ביד"ם, להורות שבידם הוא הניצוץ הנאמר ביה ידך בערף אויביך, והוא השליט על כוכבא דא, והבן. וזה יש לרמז במסורה ויגל י"י את עיני בלעם (במדבר כב לא), ויג"ל ב' במסורה. דין. ואידך (ישעיה כב ח) ויג"ל את מסך יהודה. היינו הש"י גילה את מסך יהודה היינו החלון זהרא, ונתבטל כל קסמים דבלעם. וזהו ויג"ל י"י את עיני בלעם, ראה הסימן שיש להם בהתגלות החלון, והבן: