חסידות על ישעיהו כה:ט

לך לך מארצך (בראשית יב א). כבר כתבתי לך לשורשך, וכן הוא באלשיך. ועוד י"ל, כי מלאכים כבר נבראו, אך זה כל האדם על ידי גשמיותו ודירתו בין בני אדם החומרי, בהטיבו את מעשיו יגיע למעלה שהוא להתהלך לפני ה' בארצות החיים, ושם יראה בגאות ה', כמ"ש בתכנת שבת (מוסף לשבת), דמסיים התשר"ק בתיבת א"ז, שהוא ר"ת אלקינו זה (ישעיה כה ט) (ועיין בפרשת נח בסוף ד"ה במדרש תהלים אשרי האיש אשר לא הלך (תהלים א א), זה נח וכו', ושם תמצאנו). ועל פי זה יובן הפסוק לך לך וגו' אשר אראך.

ונ"ל על פי מ"ש על המדרש רבה בפרשת נשא (במ"ר פי"ב א') ויהי ביום כלות משה (במדבר ז א), אמר ר' יהודה בר' סימון כו', שם באופן שני (ד"ה ונקדים) ביארתי דהגבורה גדולה שבגדולות אצלו ית"ש, הוא מה שכובש מדת הדין בחזקה, ומהפך מדת הדין למדת הרחמים, עיין שם. והנה ביארתי שם דשם אל הוא על מה שכובש מדת הדין בחזקה, והנה זה נעשה על ידי ישראל שמוסיפין כח בגבורה של מעלה כו', כאמרם ז"ל (איכ"ר פ"א ל"ג) בשעה שישראל עושים רצונו של מקום מוסיפין כח כו', וכמו שנאמר (תהלים סח כה) תנו עוז לאלקים. והנה זה דברי הספרי ישראל אומרים מי כמוכה באלים ה', היינו שיוכל לכבוש בחזקה כמו שכובש מדת הדין בחזקה, ורוח הקודש אמר אשריך ישראל כי הם מוסיפין כח כו' מי כמוכה עם נושע בה', ר"ל עם ה' כי ישועתינו הוא ישועתו כו', וכמו שפירשתי (ישעיה כה ט) נגילה ונשמחה בישועתו ה' בישועת עצמם כו' שיתמלא השם והכסא, גם אנחנו נושעה.

וְלֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁיִּתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא דְּעַתִּיקָא סְתִימָאָה, וְאָז יִתְקַיֵּם מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תענית לא): עֲתִידִים צַדִּיקִים לְהַרְאוֹת בְּאֶצְבַּע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ; כִּי אָז יִפְשֹׁט הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת לְבוּשָׁיו, וְיִמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים, וְיִתְגַּלֶּה הָאַהֲבָה שֶׁהִיא בְּדַעַת, שֶׁהִיא פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה, הַיְנוּ אֱלֹקוּתוֹ הַשּׁוֹכֵן בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּדּוֹת. כִּי עַכְשָׁו הַלְּבוּשׁ הַזֶּה הוּא מְכַסֶּה עַל אֱלֹקוּתוֹ, הַיְנוּ עַל פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה.