בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִפְקֹ֣ד יְהוָה֩ בְּחַרְב֨וֹ הַקָּשָׁ֜ה וְהַגְּדוֹלָ֣ה וְהַֽחֲזָקָ֗ה עַ֤ל לִוְיָתָן֙ נָחָ֣שׁ בָּרִ֔חַ וְעַל֙ לִוְיָתָ֔ן נָחָ֖שׁ עֲקַלָּת֑וֹן וְהָרַ֥ג אֶת־הַתַּנִּ֖ין אֲשֶׁ֥ר בַּיָּֽם׃ (ס)
ליקוטי מוהר"ן
וְזֶה בְּחִינַת: זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם וְכוּ', לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. לִוְיָתָן זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו כ״ז:א׳): לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִיחַ, לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקָלָּתוֹן, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: מַלְכוּת.
אגרא דכלה
גמרא בתרא (ב"ב דף ע"ד ע"ב) ויברא אלקים את התנינים הגדולים (בראשית א כא), הכא תרגומו ארזילי דימא. (לפי דעה זו יש להתבונן מפני מה נכתב בהו ויברא אלקים ולא סגי בשריצת המים. ואפשר דגם התרגום הלז ס"ל דקאי על לויתן, רק שהתרגום הלז מתרגם עליהם ארזיל"י דימא, וס"ל דהלויתן הוא נגד הראם שיש ביבשה ישנו בים נגדו לויתן), רבי יוחנן אמר זה לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון, שנאמר (ישעיה כז א) ביום ההוא יפקוד ד' וכו', (דייקא מסיפא דקרא והרג את התני"ן אש"ר "בים וכמו שאבאר אי"ה), אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקיבה בראם, אף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם, (רצ"ל הגם שהיה ידוע לפניו שיצטרך להרוג את הנקיבה, אף על פי כן בראם זכר ונקבה בכדי שלא תהיה שום בריה יחידית, להורות שאין יחיד אלא אחד יחיד מיוחד בה), ואלמלא נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו, מה עשה הקב"ה סירס את הזכר והרג את הנקיבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר והרג את התנין אשר בים, רצ"ל מדלא כתיב ויהר"ג אלא והר"ג שכבר הרג, ונלמד שדוקא את הנקיבה הרג מדכתיב אש"ר בי"ם, דהזכר עומד כבריח ואינו שרוי בתוך כל הים, מה שאין כן הנקיבה נחש עקלתון שמקיף את כל העולם, אם כן נתון בתוך כל הים אוקיינוס המקיף. ולפי זה פירש הפסוק ביום ההוא יפקוד ד' על לויתן נחש בריח ועל לויתן נחש עקלתון לתת אותם אז לצדיקים, וכבר הרג את התנין אשר בים היינו נחש עקלתון: