לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר פָּדָ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם לֹֽא־עַתָּ֤ה יֵבוֹשׁ֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְלֹ֥א עַתָּ֖ה פָּנָ֥יו יֶחֱוָֽרוּ׃
ערבי נחל
ופירש הפרשת דרכים חיבור והמשך הדברים, דאיתא במדרש (בראשית רבה סג, ב) כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם (ישעיה כט, כב) שיעקב פדה את אברהם ולא בשביל זכות עצמו ניצול, ובאמת דבר תימה הוא, וכי כלו כל זכיותיו של אברהם שעדיין כולנו אוכלין בזכותו, על כרחך המדרש סובר שהאבות דין בני נח להם וא"כ שלא כדין עשה במסירת נפשו ולא היה כדאי וראוי לנס ולא ניצול רק בזכות יעקב, משא"כ למאן דאמר שהאבות דינן כישראל ודאי ניצול אברהם רק בזכות עצמו ולזה היה גם כאן ויכוח אברהם עם הקב"ה כדלעיל ואמר הקב"ה עמך הייתי והצלתיך, ר"ל בזכות עצמך הצלתיך שדינך כישראל ובא להביא ראיה על זה מחמת לך טל כו' דאיתא בסנהדרין (סנהדרין ע"א:) בן נח שבירך את השם ונתגייר פטור הואיל ואישתני דיניה לענין עדה ועדים והתראה שצריך בישראל ולא בבן נח ואישתני קטלה שכל מיתת בן נח בחנק משא"כ ישראל בסקילה אבל היכא דלא אישתני הנך מילי חייב, וכתבו תוס' שם דדוקא בדיני אדם בעינן אישתני דיניה אבל בדיני שמים פטור בכל ענין, וא"כ בשלמא אם נאמר שדין האבות כישראל אף להקל וא"כ אישתני דינייהו לענין עדה ועדים והתראה ממילא אין לאברהם עון אשר חטא על העובדי כוכבים אשר עבד, משא"כ אי להחמיר דינן כבני נח אם כן לא אישתני דיניה והיה חייב על העו"ג שעבד, לז"א הקב"ה מה טל זה פורח כו' שמע מינה שדינך כישראל אך שמא תאמר לעולם דינו כבן נח ומה שויתר לו הקב"ה על העו"ג שעבד כל אותן השנים משום דבדיני שמים פטור אף דלא אישתני דיניה לזה הביא לו ראיה מה טל זה סימן ברכה לעולם כו' דאיתא (שבת קי"ט:) אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן אמר ליה רבא לאביי דידי ודידך מאי א"ל אינו דומה הבל שיש בו חטא להבל שאין בו חטא, ר"ל כי אדם אין צדיק בארץ שלא יחטא משא"כ תינוקות של בית רבן אינן בני עונשין, והקשה מהר"ש יפה א"כ למה דוקא בהבל תינוקות הא עד כ' שנה אין בית דין של מעלה מענישין, ותירץ דמ"מ כיון שחייב בדיני אדם דיו להציל את עצמו ולא להועיל אחרים בזכותו דבזה בעינן דוקא שיהא פטור אף בדיני אדם. ולז"א הקב"ה מה טל סימן ברכה אף בזכותך ברכה לעולם א"כ מדחזינן דזכותך מגין על אחרים על כרחך דפטור אתה אף מדיני אדם ועל כרחך דאישתני דינא א"כ מוכח דדינך כישראל ע"כ דברי הפרשת דרכים.
שפת אמת
במדרש בית יעקב א' פדה כו' יעקב פדה אברהם מכבשן האש. אף כי הי' אברהם כדאי לעצמו בצדקו. אך שורש הנסים לשנות הטבע ניתן רק לבנ"י והם מתחילין מיעקב. ואברהם ויצחק היו הכנה ליעקב ונקראו כנפי מצוה. ע"פ מ"ש בזוה"ק אורייתא ופקודין דלא איתעבדין בדחילו ורחימו לא פרחין לעילא. לכן מדת אברהם ויצחק הי' הקדמה לבחי' יעקב שהיא התורה והמצוה. ולכן הי' ניצול עי"ז שבחי' יעקב בא ע"י הקדמתו. וגם פי' פדה את אברהם כי באמת אהבה היא מדה גבוהה מאוד ויש קטרוג ע"ז איך יהי' כדאי ב"ו להיות אוהב למקום ב"ה. אכן ע"י שבא מזה האהבה תיקון האדם לבוא ע"י לתורה ומצות. זה הגנה וסניגור על האהבה שתתקיים באדם כנ"ל והבן:
קדושת לוי
ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר גו'(שמות כד, י). הכלל, כי יש אהבת הבורא ברוך הוא ובאמת איך יכול אדם לומר שיש לו אהבת הבורא ברוך הוא, הלא הבורא ברוך הוא רם על כל רמים, לזה יש מדה שלישית שיאמין האדם באמונה שלימה שהבורא ברוך הוא אבינו ואנחנו בניו ובאמת האב אף על פי שהוא נבון וחכם גדול דעה, אף על פי כן יש לו שעשועים מבנו שיש לו שכל קטן לערך שכל האב, ונמצא על ידי מדה שלישית יכול אדם לאהוב את הבורא יתברך. והנה שלשה מדות הם מדות אברהם יצחק ויעקב. אברהם, אהבת הבורא. יצחק, יראת הבורא. ויעקב, התפארת. ובאמת על ידי מדת יעקב נשלם מדת אברהם. וזהו כה אמר ה' ליעקב אשר פדה את אברהם. ועל אלו שלשה מדות מרומז יד ימין של אדם, ויד שמאל, והגוף. והנה יש עוד מדת אמונה. ובאמונה יש שני בחינות אמונת התורה שבכתב ואמונת תורה שבעל פה, דהיינו להאמין שהבורא ברוך הוא מנהיג עולמו כרצונו וזה תורה שבכתב. גם להאמין שהבורא ברוך הוא עושה רצון ישראל וזה תורה שבעל פה. ואמונה ראשונה הוא מדת משה רבינו עליו השלום ואמונה בתורה שבעל פה הוא מדת אהרן. נמצא מדת יעקב למדת אהרן שוה, רק החלוקים שמדת יעקב הוא שהבורא ברוך הוא יש לו שעשועים מעמו ישראל להתפאר בהם אבל עדיין אינו ממלא רצונם להנהיג העולם כרצון ישראל, כי יש לפעמים שהאב אוהב את בנו אבל עדיין אינו ממלא רצונו. אבל מדת אהרן הוא שהבורא ברוך הוא ממלא ומנהיג עולמו כרצון ישראל. ונמצא יעקב שוה ללוי שממנו בא הכהונה והלויה, כי יעקב הוליד השבטים שיקראו ישראל בנים להבורא ברוך הוא ולוי הוליד הכהונה ולויה. ולכך הכהן משמש בארבע בגדים נגד ארבע אותיות של הוי"ה ברוך הוא כביכו"ל שהשם יתברך נמצא בתחתונים בישראל למלאות שאלתם. ואלו שני בחינות הם נגד שני רגלים של אדם, ויש עוד בחינת התקשרות הוא בחינת יוסף נגד ברית קודש, דהיינו על ידי התלהבות מאלו המדות מקשר אדם עצמו באלו המדות: