חסידות על ישעיהו לג:יד

עוֹד מָצָאתִי קְצָת רְמָזִים מֵהַמַּעֲשֶׂה זוֹ בַּקַּפִּיטְל הַנַּ"ל "נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ" מוֹסֵרוֹת הֵם שֶׁל עוֹר, בְּחִינַת תְּפִילִין "עֲבוֹתֵימוֹ" עֲבוֹת הֵם חֲבָלִים, בְּחִינַת צִיצִית, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פָּסוּק זֶה בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה עַל צִיצִית וּתְפִלִּין "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק", כִּי הַשּׁוֹר וָשֶׂה שֶׁבַּשָּׁמַיִם שָׂחֲקוּ מִמֶּנּוּ "אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְּאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ" הַכַּעַס וְהַבֶּהָלָה וְהַפַּחַד הַנַּ"ל "וַאֲנִי נָסַכְתִּי מַלְכִּי עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי" אֶפְשָׁר הָרֶמֶז בָּזֶה, כִּי הַדְּמוּת אָדָם שֶׁהֶעֱמִיד הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל עַל הַר גָּבוֹהַּ אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה, כִּי הוּא כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ עַל צִיּוֹן הַר הַקּדֶשׁ, כִּי שָׁם כְּלוּלִים כָּל חֶלְקֵי עוֹלָם וְכוּ' וְזֶהוּ "הַר" כַּנַּ"ל "נָסַכְתִּי" לְשׁוֹן "נֶסֶךְ וַיִּצק" "שְׁאַל מִמֶּנִּי" כָּל הָעֵצוֹת כַּנַּ"ל "גּוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ" לֶאֱחֹז יַחַד כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, הַיְנוּ כָּל שִׁבְעָה חֶלְקֵי עוֹלָם וְכָל הַמְּלָכִים וְהַגּוֹיִם לְנַחֲלָה תַּחְתָּיו "עִבְדוּ" זֶה צִיצִית "בְּיִרְאָה" זֶה תְּפִלִּין וְגִילוּ בִּרְעָדָה רְעָדָה הַנַּ"ל

או יבואר שלשלת, סוד התקשרות כי יוסף במספר קטן גימטריא שם אהיה אשר בשם זה קשור כל שמות ה' עיין בשערי אורה. וכן יוסף גימטריא ציון ונאמר (הושע יד, ו) אהיה כטל לישראל ונאמר (תהלים קלג, ג) כטל חרמון שיורד על הררי ציון, ושם כוז"ו אשר במזוזה גימטריא טל עיין זוהר פרשת פקודי דף רס"א ע"ב ובמספר קטן גימטריא אהיה. וזהו שלשלת, שהיה מקשר עצמו בשם אהיה אשר בו כלול כל שמות ה' יתברך וגם בציון שנאמר (ישעיה לג, יד) פחדו בציון וכו', ועל ידי זה וימאן:

והנה מאמר חז"ל (חגיגה ה, א) "כאן בבתי גואי כאן בבתי בראי" צריך הבנה ואין כאן מקומו, כללא דמילתא שהקליפה הוא מחוץ לפרי נקרא בתי בראי, ומאמר (ישעיהו כב, יב): "וַיִּקְרָא אֲדֹנָי אֱלֹהִים לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וכו'" כמאמר (מלכים ב ח, א): "כִּי-קָרָא ה' לָרָעָב" שקרא לקליפות ונתן רשות שליטתם, וזהו ויתעצב אל לבו, שהרי העבר ועתיד שוין לפניו, וכפירוש הזוהר (זהר חלק א נז, א) ו- (זהר חלק ג טו, ב) "לְמָאן לְלִבּוֹ" ע"ש, ואחרי היות העצבות קליפה וטומאה אינה נמשכת כי אם למי שהוא מבחינתה, (קהלת ז, כו): "וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ" ו- (קהלת ז, כו): "טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה", כמאמר (משלי טו, טו): "וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד" שהרי אפילו בפחד שהוא מבחינת העצבות אמרו רז"ל (ישעיהו לג, יד): "פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים" דווקא.