חסידות על ישעיהו לח:טז

אֲדֹנָ֖י עֲלֵיהֶ֣ם יִֽחְי֑וּ וּלְכָל־בָּהֶן֙ חַיֵּ֣י רוּחִ֔י וְתַחֲלִימֵ֖נִי וְהַחֲיֵֽנִי׃

ליקוטי מוהר"ן

וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁעִקַּר קַבָּלָתָהּ מִבְּחִינַת יַעֲקֹב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל״ז:א׳): וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ, בִּשְׁבִיל זֶה, נִקְרֵאת אֶרֶץ הַחַיִּים (זוהר ויקרא דף מה:), כִּי תְּפִלִּין נִקְרָאִים חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה לח): ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ.
שאל רבBookmarkShareCopy

אגרא דכלה

וירמוז עוד ויהי מקץ שנתים ימים (בראשית מא א). היינו סוף ב' אלפים הראשונים תהו (סנהדרין צ"ז ע"א), שאחר כך התחילו ב' אלפים תורה מאברהם. וזהו ופרע"ה חלם, ר"ל התחילה להתחזק ההתגלות בעולם של התורה ונבואה. ויתפרש פרע"ה התגלות כנ"ל, ותיבת חלם מלשון ותחלימנו ותחיינו (ישעיה לח טז), והנה אף על פי כן עדיין התורה לא ניתנה, כי היה צריך להמתין עד שיבא משה סוד הדעת שהוא מוכן לכך. וזהו והנה עמד על היאור, כבר כתבנו יאור הוא יסוד דבינה, ומשם הוא דרגא דמשה וכמ"ש בספר מאורי אור. ויתפרש עומ"ד מלשון המתנ"ה, כמו עומד לדין עמים (ישעיה ג יג), שהוא לשון מתו"ן. והנה עומד על היאור, ר"ל שהוא מתינות בדבר, עד שיבא היאור הוא משה שהוא מוכן לכך, על כן לא ניתנה התורה תיכף, והבן:
שאל רבBookmarkShareCopy

ליקוטי מוהר"ן

וְזֶה (שמואל־א כה): וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדוֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים, הַנֶּאֱמָר בְּדָוִד, הַיְנוּ קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין. כִּי תְּפִלִּין הֵם בְּחִינַת חַיִּים, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (מנחות מד): כָּל הַמַּנִּיחַ תְּפִלִּין זוֹכֶה לְחַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ.
שאל רבBookmarkShareCopy