רִאשׁ֥וֹן לְצִיּ֖וֹן הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלִַ֖ם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן׃
תפארת שלמה
אשה כי תזריע וילדה זכר. הנ"ל לרמז בזה שלא נכתב אשה כי ילדה זכר. דהנה כתיב כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן ה' אלהי' יצמיח צדקה כו'. כי כן הוא בענין הזריעה בארץ שאם קבלה האדמה את הזרע הנזרע בארץ ולא נפסד באיזה סיבה הנה הצמיחה עולה בלי ספק כנודע. והנה כן אנו מתפללים תמיד על צמיחת הגאולה בביאת המשיח ב"ב כמ"ש את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וכו' וצמיחת קרן לדוד עבדך. וכן מבואר בכ' איש צמח שמוכו'. וטעם לשון הצמיחה בזה. כי הנה שמו של משיח קודם לבריאת העולם כנודע. וכן בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ כו'. ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור זה אורו של משיח. שכן האור הראשון הוא זרוע ובא מאז מעולם על צמיחת וגדלות משיחנו ב"ב. ועל הטפות גשמי נדבות ותפלות ודמעות שבנ"י מבקשים עליו בכל עת הנה הוא צומח ועולה בכל יום ויום. וזהו שהתנבאו כל הנביאים על ביאת המשיח בלשון הוה ועבר כמ"ש ראשון לציון הנה הנם וכדומה כי באמת הנה צמיחת וגדלות המשיח הנה הוא מתהוה בכל יום ויום כנ"ל. אך אנו מבקשים לזכות לראות במהרה הצמיחה והגדולה שנזכה שיתגלה במהרה. וזה שאנו אומרים פדותינו מהרה תצמיח ונסו יגון ואנחה שגם בזמה"ז שעדיין לא בא משיח אבל עכ"פ יהי' כח בהצמיחה של פדותינו להיות נס יגון ואנחה לע"ע לבטל כל גזירות. רעות מעל בנ"י. וז"ש כי כארץ תוציא צמחה כו' כן ה' אלהים יצמיח צדקה כי הצמיחה עולה בלי ספק שלא נפסד הזרע הראשון כנ"ל. וז"ש אשה כי תזריע וילדה זכר ר"ל כאשר האשה תזריע שקבלה הזרע לנכון וכאשר היא מזרעת תחלה שרמז למעלה על העלאת מ"נ אז עי"כ וילדה זכר. הנה בחי' זכר הוא הרחמים שעי"כ המעש"ט של בנ"י גורמים העלאת מ"נ לנכון והם ממשיכים רחמים וחסדים על ישראל לעוה"ז:
אגרא דכלה
שם (שמו"ר פל"ה ה') אמר הקב"ה גער חית קנה (תהלים סח לא) שכולה חיה מן הקנה, היינו שכל חיותה הוא מן הקנה. קנה הוא המוציא קול הדיבור, ובזמן שקולו של יעקב מצפצף כו', ובאם לאו ח"ו והידים ידי עשו (בראשית כז כב, ב"ר פס"ה כ'), אם כן כל חיותה מן הקנה. וגם כל חיותה מן הקנה שאמר ליצחק הברכה אחת היא לך וכו' (בראשית כז לח). וגם כל חיותה מן הקנה שמקבלת לשון הרע על ישראל, כמו שאמרו רז"ל במדרש בראשית (פנ"ט). וגם כל חיותה מן הקנה כמו שאמרו רז"ל (זוהר ח"ג רנ"ב ע"א) דעתיד הש"י לתברא רגליה דקו"ף וישאר הנ"ה, ראשון לציון הנה הנם (ישעיה מא כז), ואם כן כל חיותה בעוד שלא נשברה ועדיין נקראת קנה, ובמהרה ישבר לאין מרפא:
ליקוטי מוהר"ן
וּכְשֶׁהַבָּשָׂר בַּבְּחִינָה הַזֹּאת, אָז (ישעיהו מ״א:כ״ז): וְלִירוּשָׁלַיִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן – מִבָּשָׂר הַנִּמּוֹל הַנַּ"ל נִשְׁלָם יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁהִיא קִרְיָה נֶאֱמָנָה (שם א),