כִּ֗י אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מוֹשִׁיעֶ֑ךָ נָתַ֤תִּי כָפְרְךָ֙ מִצְרַ֔יִם כּ֥וּשׁ וּסְבָ֖א תַּחְתֶּֽיךָ׃
נועם אלימלך
וזהו פירוש הפסוק "ונתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך", כפרך הוא מלשון כפירה וחטא ח"ו, והיינו אם ח"ו הצדיק נכשל קצת בחטא קל כנ"ל, לעומת זה נתן הקב"ה רשעים, כמו למשל מצרים ושאר אומות כוש וסבא בעולם, כדי שעי"ז לא יהיה כח למקטרג לקטרג על הצדיק. ולכן כתיב "תחתיך" שפירושו שהם כבושים תחתיך, כי כיון שנסתם פי המקטרג ממילא כבושים תחת הצדיק כל האומות. וזהו "ויקח קרח" תרגומו "ואתפליג" דהיינו שעשה חלוקה והבדל, שע"י רשעתו היה ניכר צדקת אביו שהיה צדיק גדול, ולכך מייחסו אחר אביו. וק"ל.
שם משמואל
ויש לומר עפי' דברי המדרש ונשא השעיר עליו את כל עונותם, השעיר זה עשו שנאמר הן עשו אחי איש שעיר, עונותם עונות תם, והיינו כי באמת ישראל הם קדושים ואינם מוכנים לחטא, רק כמ"ש ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, או אפי' בלתי תערובות גוים, אומה"ע הם המקלקלים ומטמאין את האויר בעבירות שלהם, וזה הוא סיבה וגורם לחטא ישראל, ע"כ הדין נותן שעשו ראש האומות, כדכתיב ראשית גוים עמלק, הם יסבלו עונות ישראל, והשטן הבא לבקש דין על ישראל בטענתו שיש לו שעבוד עליהם מפאת עונותם, נותן לו הש"י האומות שבגרמתם נעשו העונות, והיא כענין שאמר הכתוב (ישעי' מ"ג ג') נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך, וזהו הגאולה שגואל הש"י את ישראל מיד השטן בתתו לו כפרם את אלה שהיו גורמים בנזקין, כי אלו לא היו האומות או כחו של עשו בעולם המטמאים את האויר, לא הי' כאן חטא כלל, ובראות השטן כי אין לו מה להוחיל לעשות דין בישראל, הולך ועושה דין בעשו, אף כי הוא אפטרופסו של עשו, מ"מ באשר טבעו היא רעה, ולכל תכלית הוא חוקר, ומגמתו רק להשחית ולכלות, אם אינו מוצא באחרים הוא משחית באומתו זה עשו ואלופיו, כמ"ש בב"ר פ' וירא משל לדובה שהיתה משכלת בחי' אם אינה מוצאה חי' היא משכלת בבני', כי טבע של מלאכי חבלה להשחית בלי רחמנות, וכמו שאמר הרבי ר"ב זצללה"ה מפרשיסחא שכל הנבראים שבעולם יש בהם צד רחמנות זולת הגהינם שהוא בריה בלי שום צד רחמנות, וכן הוא ס"ם וכל כת דילי', וזה שאיתא בפייט סוכות, הן מבעשור חקקי לחיים והודיעני אורח חיים, זעם מאז תרשיש ואיים, חרה אפו בהם מהיות חיים, ולכאורה אנה מצינו שיוה"כ הוא חרון אף על אוה"ע, ולהנ"ל יובן שזה היא הגאולה שגואל הש"י את ישראל ונותן כפרם את עשו ואלופיו כנ"ל:
שם משמואל
תהלים (ק"ג) ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו, הסולח לכל עוניכי, הרופא לכל תחלואיכי, הגואל משחת חייכי, המעטריכי חסד ורחמים, המשביע בטוב עדיך, תתחדש כנשר נעוריכי, יש למצוא בכאן רמז לכל מועדי חודש תשרי, ועליהם אמר הכתוב ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו שגמל עלינו בחודש הזה, דהנה במדרש כי עמך הסליחה למען תורא, א"ר אבא הסליחה מופקדת אצלך מר"ה וכל כך למה [פי' בזית רענן, למה אינו מכפר בר"ה:] למען תורא, בשביל ליתן אימתך על בריותיך ביוה"כ, א"כ לפי"ז יש לפרש "הסולח לכל עוניכי" בר"ה שמאז הסליחה מופקדת, "הרופא לכל תחלאיכי" הוא בעשי"ת, כמ"ש ולבבו יבין ושב ורפא לו, "הגואל משחת חייכי" הוא ביוה"כ, כי לשון גאולה כתב הרמב"ן שהיא כעין מכירה, שנותן זה תחת זה, וזהו ביוה"כ שהקב"ה נותן להמקטרג תקופין ואוכלסין דשאר עמין תחת ישראל כבזוה"ק (ח"ג ק'.) ברע"מ, וכענין שאמר הכתיב ישעי' מ"ג נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך, וע"כ נקרא יום הכיפורים ולא יום סליחה ומחילה, משום לרמז בו ענין זה מלשון כופר נפש, דבזוה"ק שם דהא קשיא לי' להמקטרג מכלא, "המעטריכי חסד ורחמים" בסוכות, והוא לשון סיבוב והיקף כמ"ש ושאול ואנשיו עוטרים את דוד, שפירושו מקיפים, והוא ענין חג הסוכות, כידוע למבינים, חסד הוא סוכה, רחמים הוא לולב, "המשביע בטוב עדיך" בשמ"ע ואז הזמן קבלת עול תורה על להבא, ואז היא זמן שמחת תורה, וכמו שהגיד זקיני האדומו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק ששמחת תורה איננה על לשעבר, כי מי הוא אשר ערב לבו לומר שלמד, אלא על להבא ושמחים על הקבלה עכ"ד, וע"כ אז ישראל מחליפין כח, וזהו "תתחדש כנשר נעוריכי":